אוה... אין לי ספק שאחרי הפוסט הזה מספר הכניסות שלי+התגובות הזועמות יגדל בהרבה...

אבל בקטנה.

בככל אופן החלטתי שאצא למסע פירסום...

יצאתי עם ציפיות די נמוכות, הכוונה, מה מסובך בלכתוב "היי הגבתי לשלך תגיב לשלי בלוג נחמד" בלה בלה בלה?

לא. כי יש סוג בלוגרים אחד שאני לא אוהבת (טוב, יש יותר מאחד. אבל זה המשמעותי שמבניהם).

בכלליות, יש להם כמה מאפיינים:

*יש להם חיבה מוגזמת לשחור (שחור זה אחלה. אנני אוהבת את הצבע הזה בכל מקום. אבל קצת גיוון לא יזיק, savvy?

*הם יספרו לכם עד כמה החיים שלהם קשים ואומללים ומדכאים, עד כמה שהם סובלים ובא להם למות.

ה-ל-ו-!!!! אין לכם חיים? תתנתקו רגע מהמחשב וצאו בשש בבוקר לשבת על המרפסת עם שתיה חמה וצפו בזריחה.

אני די בטוחה שזה יעודד חלק מהדיכאוניים שיש כאן.

אותי זה מעודד. זריחה זה דבר כ"כ יפה. וגם השקיעה.

*הם ישתמשו בקללות המוניות וגסות על מנת להביע את אישיותם המלבבת וחסרת הגיוון.

*הם יפציצו את הבלוג בפוסטים חסרי משמעות שיכילו מילים של שירים, שכמובן אף אחד לא יטרח ויקרא.

*הם דומים זה לזה בצורה מפחידה.

*(לפעמים) הם יכתבו עם שגיאות כתיב.

ובכן, יצאתי "לטייל" קצת בישרא בלוג וגיליתי אתת כל תופעות הטבע הנ"ל.

לכן החלטתי לכתוב פוסט על מנת להציל את האנושות מדור שלם של בני נוער דבילים (יסלחו לי נא כל הישראבלוגים שכאן, שעל בטוח עצבניים אש כי הם יודעים שאני מתכוונת אליהם)

חסרי חיים ומשמעות.

תהיו מגוונים, אל תקללו. ספרו דברים שעשיתם, אבל דברים מעניינים.

לדוגמא, הנה שני קטעים. זהים בתוכנם, אבל שונים בצורת כתיבתם.

תשוו ותגידו לי מה יותר נחמד, ומה צורם לעין.

קטע 1:

היום היה לחברה שלי יום עם מזל. ישנה אצלי חברה, וקמנו בתשע ורבע עם השעון המעורר של הפלא שלה.

הודעתי לה שאני צריכה להשתמש בתרופה, והיא החליטה לננוב עוד כמה דקות שינה.

בתשע וחצי הערתי אותה (ואת עצמי). החלטנו "רק" עוד קצת לישון. רבע לעשר, החלטתי שצריך לעשות מעשה והערתי אותה.

הלכנו לממטבח מסטולות לחלוטין ואכלנו ארוחת בוקר.

הלכתי לחדר כושר, סבלתי בטירוף (יחד עם החברה שלי) וחזרתי הביתה.

פתאום, הפתעה! היא מצאה שקל.

כיף לה. המשכנו ללכת ובאמצע התפצלנו.

טלפון.

"נורית, מצאתי עוד שקל! יום המזל שלי!"

הלכנו לצופים.

"הנה עוד 15 אגורות!"

בדרך חזור:

"הנה עוד שקל!"

למה תמיד היא מוצאת אותם?! XD

זאת היתה אופציה מספר 1. קבלו את שתיים.

היום היה לחברה שלי יום עם מזל, כי כמובן לה ייש ולי אין.

כל כך בא לי למות לפעמים.

קמנו מוקדם בבוקר (חרא!!!)

והלכנו לסבול בחדר כושר המסריח.

כשחזרנו הביתה היא אמרה:

"גאד דאמט! הנה שקל!"

אחרי זה היא התקשרה אלי ואמרה:

"מצאתי עוד שקל!"

בצופים הנה מצאה עוד 15 שקלים (הא הא! מגיע לה!)

בדרך היא מצאה עוד שקל שאיזה מפגר הפיל.

למה היא תמיד פאקיננג מוצאת דברים ואני פאקינג לא?!?!

יום מחורבן.

נתראה מחר, אם יהיה מחר.

מקווה שהפנמתם, בתקווה שעם קריאת הפוסט הזה יגדל מספר הבלוגרים שיתפסו את עצמם בידיים ומספר הבלוגים הנורמלים יגדל.

ד"א, לא טענתי ששלי "נורמלי".

אני רק מקווה שהוא שונה ממה שיש בדר"כ בישרא.