אוקי

הרגע חשבתי על רעיון ממש טוב לספר.

כן, אני רוצה לכתוב ספר. ולפרסם אותו. ובין לבין להיות סלבריטי של ספרים. ואולי גם להפוך לבמאית.

אבל רגע, הבהרה:

אנשים חושבים שלקרוא ספרים זה חנני.

יעני, לא לקרוא ספרים זה הכי-אחי.

כמה סיבות למה כן, ואמשיך בכתיבה הנורמלית:

1. אתה תהיה יותר חכם מרוב הסביבה הממוצאת. זאת כבר אחלה סיבה שבעולם.

2. זה פשוט ממכר.

3. אני חושבת שלקרוא ספר מתח ומדע בדיוני (אוקי: פארק היורה. איזה ספר שליטעע!) זה הרבה יותר מעניין מלראות סרט רומנטי-סוטה-בעל חרא רעיון ביסודו (אמנע מפירסום). המבין יבין.

האמת, יש עוד המון. אבל ננסתפק בזה.

אוקי, איפה הייתי? כן.

אני רוצה לפרסם ספר. בחיים שלי לא ראיתי רעיון כזה, אבל אני די בטוחה שהוא יצליח. בכלליות, הוא מספר על מה יקרה אם מישהו יבוא וישלוט בנו. ולא נוכל להתנגד.

תחשבו על זה. אמרתי כבר שהרעיון מטריד?

היום התנדבתי בספריה. כן, אני מתנדבת. אני ממש לא סובלת מהשביתה. אבל באיזשהו שלב הפעילויות שאתה עושה (לקום-מחשב-לישון) כבר מתחילות להכנס לעודף שגרה מזעזע במיוחד.

לכן, החלטתי להתנדב בספריה. ואני חייבת לציין, שזה דווקא כייף. והספרנית מתה עלי, כי התנדבתי מעצמי.

יש לה מבטא דרום אמריקאי מגניב. כיף לשמוע אותו.

בעיקרון, אין לי יותר מדי מה לכתוב. אני סתם נמצאת כאן, נדהמת מבהלת הפרו שיש כאן לכולם.

תירגעו, בסוף יהיה לכם פרו.

בכל אופן, אני כאן. מוזמנים להגיב. בטח בעוד כמה שעות אני אלך לישון- מוקדם. מחר אני צריכה לקום להתנדב. מחר- איפור לילדים קטנים.

רגע! לפני שאני אשכח! קרדיט ע-נ-ק לקטי מרקיורי, על העיצוב המקסים (:

ועל זה שהיא סוגדת לקווין, כמוני. מי כאן חוץ ממני גם סוגד לקווין ולפרדי?