שלום אנשים טובים.

כמו שאתם רואים, הנה ה-1000 כניסות של הבלוג שלי, והגיע הזמן לחגיגה גדולה! אבל במקום, אני יושבת כאן, התחת שלי כבר קיבל צורה של כיסא.

אז נכון שאני במקביל על המחשב ושומעת מוזיקה, אבל רק כי זה עוזר לי להתרכז.

תודה לך מורה יקרה לספרות, שבגללך הלך לי חצי בוקר+כמעט שעתיים מאחר הצהריים. אז אני גאה להגיד, שבמקום חגיגה גדולה תאלצו להמתין מעט עם העסק, עד שאני אסיים לסכם על המיתולוגיה הייונית ועל סגנונות ציור מזופטים.

תגידו, אם ציור יפה, למה צריך לתת לו סגנון? אוקי, פנטזיה, אניגמה, אימה וכו' וכו'. אבל לאאא, סורילסיטי ריאלסי אימפריוניסטי, בלה בלה בלה.

ארררג! אני עומדת להתפגר!

מעבר לעובדה שיש לי עוד 50 דברים אחרים על הראש. שלא לדבר על זה שמחר יש לי איזה משהו שקשור לאומ"ץ (כמובן שאחה"צ, וכמבן שעל השיעור תאוריה בגיטרה),

להתאמן לבוחן בתנ"ך

עם המורה ציפימממממבה. ראו פירוט תחת הערך באנציקלופדיה "מורים שמדברים מוזר".

לנגן בגיטרה לקראת השיעור עצמו ולצייר.

אוף אוף אוף.

אבל לפחות היתה לי שבת נורמלית (אם נתעלם מהחרישה למבחן).

אנשים, תציעו לי מה לעשות לכבוד ה- 1000? אני מוכנה לעשות כמעט כל דבר. ^^