בכל מקום , גם כששמח וגם כשעצוב היא תמשיך לחפש אותו. אפילו שהיא יודעת שהוא כבר לא שם..
|
| 5/2010
אם יש גן עדן או מקום מסתור עכשיו חבקי אותי ואת פצעי וקחי אותי אליו
ושוב היא מוצאת את עצמה בלעדיו , ובלעדיו , ובלי עוד הרבה אחרים..
וגם את אלה שעוד איתה קשה לראות .
שוב זה חוזר , זה תמיד חוזר, הלווואי שזה כבר ייעלם .
קשה לחשוב על אחרים בשנה כזאת , קשה לנסות בכלל להקשיב לבעיות של מישהו אחר.
כל אחד כבר בוחר את הדרך שלו ואת החיים שלו ,
אבל היא .. היא אף פעם לא תהיה שלמה עם ההחלטות שלה,
קשה לה לעשות דברים שהיא באמת אוהבת, קשה לה להיות עצמה .
היא מקשה על עצמה .
היא מרגישה שלא אוהבים אותה , ואיך באמת יאהבו אותה אם היא לא שלמה עם עצמה ?
ולא משנה כמה היא תנסה , לא משנה מה היא תעשה בשביל להצליח..
כל מקום שהיא תגיע אליו לא יספיק לה.
בכלל לא שווה לנסות לפתור לה את הבעיות, היא בטוחה שהן ייעלמו עם הזמן,
היא מצפה דברים מאנשים שכבר מזמן לא קימיים .
מישהו צריך לגרום לה להבין שהאבן הזאת שתקועה לה בלב כבר יותר מדי זמן לא תרד אם היא לא תעשה משהו.
היא נסתה לברוח , להדחיק , להתגבר ..
וכלום לא עוזר, אפילו לשנאה הענקית שהייתה כבר אין מקום.
עדיין היא ממשיכה לחכות שהכל ייגמר,
היא לא יודעת מה לעשות ,
היא רק יודעת שבהזדמנות הראשונה היא תלך הכי רחוק מכאן, לחופש.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: