לא הייתי צריכה לספר לאורון שחזרנו..!
כיאלו זה כל כך היה מיותר
סתם עכשיו הוא לא רוצה שנדבר שנתרחק וכאלה
והוא חשוב לי ולא בא לי עכשיו שלא נדבר וכל החאארטטה הזה.
הוא כל הזמן השאיר אותי באוויר אז מה הוא מצפה?
שעד שכבר אני מרגישה שטוב לי עם יותם ושאני אוהבת אותו
אז הוא בא אלי ביציאה הזאת שעד לא מזמן חיכתי לה כיאלו אין מחר?!
אז פתאום אורון אתה נזכר לבוא ולהגיד לי
כן אני רוצה אותך אני כל הזמן חיפשתי איך להגיד לך את זה
אזזז למה אתה לא אמרת וזהו?! למה משכת את זה?
ההעיקר להגיד כן אני התקשרתי ואת לא הראת שאתב עיניין..
אתה יודע בידיוק שאם היית אומר לי עד לא מזמן שאתה רוצה שנחזור הייתי עושה את זה.
פשוט אין.. הגלגל כל כך מתהפך.. בידיוק כמו שידעתי.. שאני רציתי הוא לא רצה.[ או שרצה ולא העיז להגיד ]
או שעכשיו הוא רוצה ושאני זאת שלא רוצה.
למה הכל חייב להיות ככה?
זה לא שאני מצטערת שאמרתי לא שאני לא רוצה..
כי בתכלס טוב לי עם יותם ואני אוהבת אותו..
אבל זה העיקרון שעד שחיכת לאיזה משהו ופתאום שהוא מגיע זה כבר מאוחר מידי בשביל שתינו?
זה עצוב.
לא יודעת מה יהיה עכשיו אבל כרגע אני והוא לא ממש מדברים./=