היי אנשים,
כןכן חזרתי סוףסוף לבלוגי שלי :]
אחרי תקופה של איזה חודש ככה שלא הייתי בו אז פרק יד' אנשים תגיבו .
עוד מעט הסוף מואעע 3>
פרק י'ד
היה לנו שבוע כל אימונים מפרחים במשך ימים רצופים חזרתי הביתה מותשת ועייפה,אך מלאת תיקווה ורצון להצליח . ההופעה מול השופטים
היא בקבוצות ולכן הקמנו לנו קבוצת מעודדות שכולנו שם חברות טובות רד היא הקפטנית שלנו מכיוון שיש לך רוח מנהיגות חזקה אמוד לכן בחרנו בה.
אחרי וויכוחים והחלטות ברות בסופו של דבר החלטו לבחור את השיר "LOW" של T-PAIN הזמר שכולנו מתות עליו והשיר ממש חמוד ומתאים לנו לריקוד.יום החזרות האחרון שלנו עבר לא ממש בהצלחה רבה
התחלנו לעשות חזרה אחרונה ואז פתאום אלונה צעקה ליערה "תעשי פירואט יותר גדול"
ובום! פתאום יערה נפלה על הרצפה ושברה את הקרסול שלה כך שלא יכלה להשתתף איתנו אז היינו צריכות לשנות כמה דברים ותנועות בריקוד וחזרתי רק ב3 בלילה והייתה עייפה אז ישר רצתי למיטה והלכתי לישון בבוקר אורי ליווה אותי לבי"ס נפרדנו והוא הלך לכיתת כימיה ואני לשיעור מתמטיקה בדרך פגש אותי תומר ואמר לי" היי יפיופה,שמעתי שאת רוצה להתקבל לנבחרת המעודדות אז בהצלחה לך"
אמרתי תודה והלכתי לכיתה .כל היום עברו בראשי מחשבות מוזרות על אורי על תומר הייתי נורא מבולבלת מהסיטואציה שעמדתי בה לא ידעתי כבר מה לחשוב אז החלטתי להתרכז בנקודה אחרת וחשבתי רק על האודישן שהמתקיים היום בשעה 5:00 .בשעה אחרונה היה לי אנגלית בכלל לא הקשבתי למורה בשיעור רק רציתי ללכת הביתה ולהתכונן לאודישן ,אז ישר אחרי בי"ס רצתי הביתה אכלתי,התקלחתי אפילו הספקתי ליראות קצת טלוויזיה ואז הלכתי לורד פגשתי שם את כל חברותיי והרגע הגדול הגיע...