כידוע לכולכם פולי הלך לעולמו ביום שלישי, וכל שנותר לנו לומר זה זצ"ל. הייתי רוצה להרחיב בקשר לאחד מגדולי התרבות הישראלית אבל אני לא אוסיף משהו שכבר לא ידעתם..
כמו שאמרתי בפוסט הקודם, מצאתי שיר של סבתא שלי שאישית ריגש אותי מאוד. סבתא שלי תמיד הייתה טיפוס שקט יחסית ומתבודד (ואי אפשר באמת להאשים ניצולת שואה). סבתא שלי ברחה מפולין עוד לפני שהתחילה השואה ונאלצה להשאיר את המשפחה שסירבה לבוא איתה מאחור (אימא שלה, אחותה ובניה). אחרי שנתיים ברוסיה היא חזרה לפולין כדי לשכנע את המשפחה לבוא איתה אבל הם עדיין התעקשו שהכל בסדר ולא יקרה כלום. בזמן שהיא נסתה להתגנב חזרה לרוסיה היא נתפסה ונשלחה למחנה עבודה ברוסייה למשך שנתיים. אחרי זה עלתה לארץ ולאחר מספר חודשים פגשה את סבא שלי שהיה פרטיזן בזמן השואה, אחרי כשבוע הם התחתנו.
בילדותה היא גדלה בבית יתומים משום שאימא שלה לא יכלה לפרנס את עצמה ואת שתי בנותייה.
שירים / זהבה מרקוביצקי
השירים הם כמו חיים
לפעמים עליזים
לפעמים עצובים
אני זוכרת את עצמי
בת 3 כבר יתומה הייתי
ובפעם הראשונה בבית יתומים
בכיתי נורא, בכי מר
ושום דבר לא עזר
ופתאום שמעתי מנגינה יפה
הפסקתי לבכות ונרדמתי
חוויה זו במשך כל החיים
אותי מלווה
החיים הם יפים
כמו בשירים, יש בהם הכל
אהבה ואושר
קרן שמש, קרן אור
כוכבים במרום
עצב בא ודמעות
אך לא, לא מפסיקים לשיר
כי החיים ממשיכים
שבתקווה לשלום
לעולם יושר שוב
לכן שירו שירו שירו
עוד ועוד.
מה שגרם לי בעצם לתהות מה המטרה בבלוג אנונימי כל עוד לא מיישמים שום דבר בחיים האישיים?.. במקום להוציא כאן כדאי אולי להוציא לאנשים אחרים. תמיד אמרו לי שיש לי בעיות בפתיחות כשמדברים עליי. אני פשוט לא אוהב את זה, אני מעדיף להקשיב לאחרים אבל מידי פעם נאגר מין חשק חזק שכזה שמישהו יקשיב לך, אבל אחרי שכולם כבר התרגלו קשה להאמין שזה יקרה.. הייתי רוצה לדבר עם מישהו, כמה שיותר מוקדם, סתם על כל מיני... על מה חשבתי אתמול, על מה עושה לי רע באופן כללי או סתם מה אני הכי אוהב לאכול עם חביתה (סלט עם בולגרית). אני אפילו אסתפק לי בשתיקה ממושכת, אבל כבר נמאס מהשאר.
המוזה קצת חזרה, סיימתי עוד יצירה ובתקווה היום אני אתחיל עוד אחת 
במקום לפרסם משהו שכתבתי החלטתי שיהיה יותר יאה לצטט את הגשש:
"הלו?"
"כן."
"זו הפינה על נימוסים והליכות?"
"כן."
"יש לי שאלה על הליכות."
"שאל בבקשה."
"תראה, אני גרוש פעמיים ואשתי גרושה שלוש פעמים."
"יפה."
"גרושתי הגרושה מגירושיי הראשונים עומדת להינשא עם גרושה הגרוש של גרושתי הגרושה מגירושיי השניים."
"יפה."
"בתה האמצעית של גרושתי הגרושה מגירושיי השניים התאהבה בבנו האמצעי של גרושה הגרוש של גרושתי מגירושיי השלישיים."
"אי.. אה.. אממ... מה השאלה?!"
"השאלה היא אם להזמין למסיבת הגירושים שלנו גם את בתה האמצעית של גרושתי הגרושה מגירושיי השלישיים.."
"תראה.. איך קוראים לך?"
"גרשון."
"גרשון מה?"
"גרשון גרושובסקי."
רק תשימו לב כמה הרווחתם בפוסט הזה.. גם הגשש וגם לא הייתם צריכים לסבול את השטויות שלי יותר מדי
אז עד שנתראה שנית, TWP.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
