הבלוג של לילוש (:

בשמונה יוליה הגיעה .

כשהיא הייתה במדרגות כיבינו מהר את האור, לקחנו בלונים והדלקנו נרות. חיכינו בשקטט.

ואז היא פתחה את הדלת וכולם זרקו עליה את הבלונים וצעקנו "מזל טווב !"

והיא נראתה באמת שמחה ^^

אז היא חיבקה את כולם , והמשכנו לדבר , מחכים לסרט שעמית הביאה ("החופשה" נו, באמת) ומשתוללים ..

עד שכמה ילדים נכנסו לחדר שלל יוליה והיא אשכרה בכתה בגלל זה . היא בכתה כי נכנסו לה לחדר .

היינו צריכים כמה זמן בשביל להרגיע אותה , ואז החלטנו שבשביל שלא ניכנס לחדר שלה נצא החוצה .

אז יצאנו , וירדנו לשדרה .

בדרךך יוליה עוד הייתה עצובה , אין לי מושג למה :|

אבל בדרך גם דיברתי עם ירדן על אור והחברים שלוו , ועל זה שמתישהו בזמן הקרוב ניפגש איתם ,

 וויש סיכוויי שיהיה ליי חברר D:

         ><><><><><><><><><><><><><

כשהגענו לשדרה ראינו את אביטל , נטע ואלה יושבות עם בנים . גדולים , שווים , אבל דרוזים .

הן אומרות שהם נורא מצחיקים וחמודים . לא כ"כ אכפת לי , שיעשו מה שהן רוצות . אני לא מתקרבת .

הלכנו למקדונלדס לקנות גלידה ועלינו לגן משחקים לאכול אותה . את האמת ,

הלכנו יותר כי רצינו לראות את אלה שאביטל ונטע ישבו איתםם :)

ישבנו בגן משחקים , דיברנו , צחקנו , וזהו . אין לי מה להגיד על זה , לא היה ממש מענייין ..

אחר כךך ירדנו למטה להגיד שלום לכולם . נוגה באה להגיד שלוום ועשתה פוזות לכלל העולםם

ולא התייחסה (כמה צפוי) ליוליה וירדן .

טלל אמרה שהיא רוצה לחזוור לבית של יוליה . התחלנו לחזור אבל לירדן ויובל

כאבו הרגליים אז הן לא רצו לבוא וטל ויוליה כבר

 התחילו ללכת מהר ונועה ועמית התחילו ללכת איתן וסער ואביחי הלכו

לאט כי הם לא ידעו מה לעשות , ואני נתקעתי באמצע

כי מצד אחד לא רציתי להשאיר את ירדן ויובל לבד אבל מצד שני לא רציתי

שיוליה וטל ירגישו לא נעיים כי 3 בנות נשארו .

והיה בלאגן ועמית באה לירדן ויובל ודיברה איתן והן באו אבל הלכו לאט

 ואני הלכתי איתן ועם סער ואביחי והיה מצחייקק ..

לסער יש קטע כזה בפלאפון שמישהו מתקשר לאיזשהו מקום ועובד עליהם ,

וזה כ"כ מצחייקקק .

 ואביחי סיפר על זה שחסמו לו את כל הסרטונים

במחשב כי הוא ראה פורנו (חעחע D= ) .

אביחיי הזה באמת חמווד ומצחיקק , אפילו יותר ממה שחשבתיי =)

         ><><><><><><><><><><><><><

עלינו לבית של יוליה אחרי כמה זמן , והבנות שהגיעו לפנינו שאלו אם עמית איתנו ,

אמרנו שלא ,

שהיא אמורה להיות איתם ,

אז הן אמרו שלא .

אז התקשרתי אליה , והיא סיננה אותי ,

אז התקשרתי אליה הביתה , ואמא שלה אמרה שהיא לא בבית .

ואז באמת נלחצתי .

התקשרתי אליה שוב ואז היא ענתה , אז אמרתי לה: "עמית איפה את?"

היא ענתה: "מה אכפת לכם ? אכפת לכם בכלל ?"

אני אמרתי: " אכפת לנו , אנחנו לא יודעים איפה את ."

היא ענתה:

 "בטח אכפת לכם , עם יוליה שכעסה עליי כי יובל וירדן לא רצו לבוא , כי נכנסו לחדר שלה , בטח שאכפת לכם ממני ."

אז אני לא זוכרת מה אמרתי לה ,

אני רק זוכרת שאמרתי לכולם שהיא למטה וירדנו אליה .

ושכחנו את יובל למעלה אז יוליה ירדה מהמעלית והלכה אליה ,

בזמן שאנחנו הלכנו לעמית .

        ><><><><><><><><><><><><><

עמית ישבה על המדרגות ובכתה .

לדעתי , היא צדקה בזה שהיא כעסה אבל לא בעל מי שהיא כעסה .

כי זה באמת לא יפה מצד יוליה לכעוס על עמית בגלל שהיא אירגנה

לה מסיבת הפתעה ובגלל שיובל וירדן לא רצו לבוא .

מה עמית אשמה בזה ?!

 מה יש להאשים את עמית שלא הצליח לה כמו שהיא רצתה ?!

לפחות היא ניסתה , וזה הכי חשוב !

אבלל עמית כעסה על כוולם . אז הרגענו אותה .

><><><><><><><><><><><><><