לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

push me. and then just touch me. Till i can get my satisfaction


but I'm a supergirl, and supergirls don't cry.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2009

תשובות לשאלון השבועי


מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?
אסטרונאוט!
סתם, סביר להניח מדריכת כושר.
או מאמנת אישית, שמכניס הרבה יותר כסף.

מה את עושה כדי להשיג את זה?
קורסים, 5 יחידות בחנ"ג, ואחרי הצבא ווינגיט.

איפה את רואה את עצמך בעוד 5 שנים?
לומדת ועובדת באיזה עיר, סביר להניח תל אביב.

איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
עובדת במה שהחלטתי, עם משפחה בתקווה.

מה יקרה אם לא תצליחי להגיע למטרות שלך?
באסה. מנסה לא לחשוב על זה, אבל אם זה לא יקרה, אני בטוחה שלחיים שלי יש תוכנית חילופית. לאן שהם יקחו אותי.

האם תרצי להתחתן?
יאפ. ובגיל די מוקדם יחסית למאה ה-21.

מדוע להתחתן? בגלל כסף או אהבה?
אהבה. אני אוהבת אהבה.

כמה ילדים את רוצה?
4. כי שתיים זה מעט מידי, 3 זה אי זוגי, ו5 זה המון.

האם תהיה לך חיית מחמד? איזו?
כן. כלב. מסוג צ'או צ'או חום.

נכתב על ידי שירה לנצח , 17/1/2009 05:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



געגועים ושינויים


נעלמה לי מוזת הכתיבה.

ידעתי לכתוב יפה, לתאר את מה שאני מרגישה, להיות מרוצה מהתוצרת הסופית.

שואלים אותי אם אני מתגעגעת לבצפר.

ואני אומרת בדרך כלל לא, כי האמת שאני מתגעגעת לתקופה שלפני.

שלא סמכתי על אף אחד חוץ מאמא, שהייתי נעלבת מדברים טיפשיים שלא באמת משנים.

שהייתי מתחפשת בפורים. שהייתי אוכלת סופגניות בלי רגשות אשם.

שלא באמת הייתי צריכה לשפר את עצמי, שלא חשבתי על מוות.

עכשיו זה כבר שונה, עכשיו זה כל הדאגות, שבגללם לא חיים עד גיל מאה.

לימודים, צבא, משפחה, אהבה, גלולות, בריאות, ספורט, שינה.

אבל כדי לא להיות יותר מידי עצובה, אני מזכירה לעצמי שאני עוד צעירה ברוחי ובגופי.

כולה בת 18, עם זמן חופשי, מיועדת לגיוס, מרוויחה קצת כסף בנתיים, גרה בדירה נחמדה וחמימה.

חשבתי שעם אבא היה קשה. אבל זה עוד כלום מול מה שקרה עם אמא. היא התאכזבה ממני באמת.

לא ברור לי עוד למה, וממה זה קרה, אבל היא פשוט הפסיקה להסתכל עליי כמו פעם.

ושאלתי אותה, ואני יכולה להשבע בפניכם שזאת הייתה אחת השיחות הרציניות, שאלתי אותה מה קרה.

היא אמרה שבכיף היא הייתה מחליפה אותי עם ההיא, או עם זאת, או כל אחת אחרת.

לקחת ללב? אולי היא רק הייתה עצבנית? הרי אין לשפוט אדם בשעת כעסו.

אבל היא כבר הייתה עצבנית בעבר, ורק הפעם היא אמרה את מה שאמרה. תמיד נזהרה בדבריה.

מה הלאה? לנתק קשר? לדבר? ואם זה לא יעזור? על מי סמכתי בילדותי?

 

שירה.

 

נכתב על ידי שירה לנצח , 12/1/2009 22:40  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  שירה לנצח

בת: 34

תמונה




737
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשירה לנצח אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שירה לנצח ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)