טוב, אני לא אשקר.
אכלתי טונות בסוף שבוע הזה. כמובן שיש לי תירוץ מעולה- ההורים לא היו בבית, היה מסיבות, אוכל, באלגנים... אבל כמובן שבגלל שאני כל כך ביקורתית לגבי עצמי.. אין שנייה שאני לא אומרת לעצמי כמה שאני טיפשה על שפתחתי את הפה.
בכל מקרה, השבוע אין תירוצים. שבוע חדש, נקי, עם מלא דברים לעשות, עם הורים בבית.. אין תירוצים- לא אוכלים!.
בקיצור, יהיה שבוע קשה. מאוד קשה. אבל אני יעבור אותו. יש לי מלא דברים על הראש.
אתם מכירים את זה שאתם רואים אחד מסרטי הרומנטיקה האלה, שתמיד מסתיימים בנשיקה תשוקתית כזאת בסוף?..ראיתי אחד כזה היום. ואת האמת- לא עשה לי טוב. בכלל.
ובכלל, מה הקטע של "יס"? "ימים של רומנטיקה"?? מה הם פסיכים??..
אני משתוקקת לאחד שייתן לי ביטחון, שיחזיק אותי בזרועתיו ולא ייתן לי לזוז אפילו לשירותים, כזה שירצה לראות אותי כל שנייה מזמנו הפנוי, שידבר איתי שעה בטלפון, ובבוקר ישלח לי הודעה שהוא חלם עליי. כזה שאני יוכל לתת לו את כל כולי. כזה שיהיה לי בראש ואני ישכח מכל השטויות הטורדניות של היומיום.
כזה. פשוט כזה. הכי פשוט שיש.
וה"יס" המטומטמים האלה גורמים לי לחשוב על האחד הזה כל הזמן! מה יהיה? מתי יגמרו ה"ימים של רומנטיקה"?
וכשהם יגמרו, אני ישכח מזה שאני רוצה את האהבה הזאת?
האמת היא, האמת המצערת היא, שאני לא ישכח. שאני תמיד יחפש. שאני תמיד יקנא. תמיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שירה לנצח