היי,כאן בל ^.^

אני פה פעם ראשונה,מתרגשת D:

ראיתם איזו חמודה תמרצ'וקית שלי?!

הכינה לי להיומהולדת ברכה !

תודה יפשלי !!!!!!!!

אנחנו נורא מצטערות שהפרק הגיע באיחור.

תהנו 3>.

פרק 3-"מסילת החיים או מסילת המוות."

"מטומטם." סיננה בצביעות וקמה מגופו של ביל,מותירה אותו על המיטה.

ביל המבולבל קם מן המיטה,מביט באשלי הסמוקה.

"אני,אני חושב שאני צריך ללכת...נמשיך את העבודה מחר." אמר בשקט הלא מאפיין אותו.

"אוקיי." השיבה אשלי וניסתה להישאר רגועה ככל שיכלה.

ביל התקדם ויצא מחדרה,צועד אל דלת כניסת ביתה,אשלי אחריו בשתיקה.

"ביי." מלמל ביל ויצא מפתח ביתה של אשלי במהירות מבלי לשמוע את תשובתה.

אשלי סגרה את דלת ביתה,עוד לא עיכלה את מה שעברה הרגע,כמעט התנשקה עם ביל!

"פאק אלוהים! תעשה שחלמתי,בבקשה!" התחננה בקול וצבטה עצמה,מוודאת שהיא לא חלמה.

"לא,לא,לא!" מלמלה וצנחה על הספה בחדר האורחים בביתה.

ליבה, פועם בחוזקה רגשות בלבול מציפות אותה.

'די, אשלי תירגעי את פשוט עייפה את עכשיו תלכי לישון ומחר תתעוררי חדשה' חשבה לעצמה,

קמה מין הספה הלבנה ומתחילה לעלות במדרגות,נכנסת לחדרה מחליפה את בגדי הבית שלה לגופיה לבנה ושורט שחור קצרצר,

נכנסת מתחת לשמיכה הדקה, מניחה את ראשה על הכר הרך ועוצמת את עיניה התכולות בתקווה להירדם במהירות .

לאחר ככמה דקות שלמות שניסתה להירדם,פקחה את עיניה בייאוש.

'מה עובר עליי?!' התעצבנה אשלי על זה שלא הצליחה לשלוט במחשבותיה המתמקדות בביל.

דפיקה בדלת נשמעה,מעוררת את אשלי וגורמת לה לקוות שזהו ביל שחזר.

אשלי התקדמה לדלת,מביטה בעינית במשך שנייה ופותחת את הדלת לאימה שחזרה מהעבודה.

"היי אמא." מלמלה אשלי בשקט.

"היי מתוקה." חייכה אמה לביתה.

אשלי החזירה חיוך קטנטן וחזרה לחדרה,נשכבת במיטתה ובוהה בתקרה הצבועה בצבע תכלת עדין.

המחשבות כיסו אותה מכל צד ומבלי ששמה לב,נרדמה עמוקות לחלום על ביל. 

בבוקר למחרת,קרני השמש חדרו אל חדרה של אשלי,מעירות אותה מחלומה המתוק.

אשלי פקחה את עיניה,מביטה סביב ולא מאמינה שהצליחה להירדם בסופו של דבר.

'יאללה בית ספר!' דרבנה את עצמה בחיוך רחב.

היא קמה,נכנסת לחדר האמבטיה ומתארגנת במהירות.

לאחר שסיימה לצחצח שיניה ולשטוף פניה,התלבשה ותפסה את ילקוטה,יוצאת מביתה.

"ביי אמא!" צעקה אשלי כאשר כבר יצאה מפתח הדלת.

"ביי חמודה,יום טוב!" צעקה אימה בתגובה.

אשלי צעדה במהירות אל בית הספר,מתנשפת ומתעייפת אך מכריחה את עצמה.

'את תראי את ביל! קדימה!' חשבה.

בדרכה אל בית הספר,פגשה בטעות בעיניו של ביל ההולך עם אחיו התאום.

אשלי מיהרה להרכין את ראשה ולהמשיך ללכת,הפעם הלכה מהר יותר.

"הי בלונדה!" נשמעה צעקה שגרמה לאשלי להחסיר פעימה.

אשלי הסתובבה בעוד ליבה דופק כמשוגע,מביטה בביל וטום המתקרבים אליה.

"שובבה,ניסית לאנוס את ביל אתמול?" חייך טום בממזריות,גורם לאשלי ולביל להסמיק ומקבל מכה מביל.

"איזה לאנוס,את אח שלך אי אפשר לאנוס...אין בשביל מה." ענתה אשלי בציניות שלה.

ביל פער את פיו.

"את חצופה!!!!!" כמעט צעק.

אשלי חייכה במתיקות מזויפת והמשיכה ללכת,שומעת את טום מלמל משהו כמו "הכניסה לך,זאתי."

'אני לא מאמינה שעשיתי את זה.' עיכלה במוחה.

אשלי נכנסה דרך שער בית הספר,ביל וטום מאחוריה.

השעות הראשונות עברו במהירות תוך כדי מבטים קטנים בביל.

כאשר הגיעה ההפסקה,קמה אשלי ממקומה,מביטה בביל נעלם מחוץ לכיתה.

לאחר כמה דקות,יצאה גם אשלי מכיתתה,מחפשת את ביל בעיניה.

'אתה לא כאן...' חשבה וירדה לקומת המזכירות.

'אתה גם לא כאן!' כעסה ויצאה אל חצר בית הספר.

אשלי המשיכה ללכת,מביטה סביב וסוקרת את הסביבה,מחכה לראותו.

רגליה הובילו אותה אל החצר האחורית.

אשלי נעצרה,ליבה דפק בקצב לא אחיד,דמעות עלו בעיניה,היא הרגישה את ליבה מתכווץ.

הוא ישב שם,מנשק מישהי שאת פניה אשלי לא יכלה לראות.

לשונו נדחפה לפיה,פיה טובע בתוך פיו.

דמעה קטנה מלאת כאב ואכזבה ירדה במורד לחיה אל סנטרה ונבלעה בין שפתיה.

"מקנאה?" לחש קולו של טום הקפיץ את אשלי ממקומה.

היא הסתובבה במהירות,רואה את טום מחויך עומד מולה.

אשלי לא יכלה לנשוא זאת יותר.

היא רק רצה.

רצה למקום בו לא יוכלו למצוא אותה.

זהו.

ספויילרים בקרוב.

ערב טוב,