שלום , שלום !

מה קורה ?

איך עבר היום ?

מקווה שטוב, למה עליי הוא עבר מצויין !!

ונחשו מה ?

הציעו לי שם ממש יפה לסיפור הקודם שלי ,

"אמרתי שאני אוהבת אותך - למה שתקת ? " ...

"OnlyMe" ?!

תודה רבה, רבה על השם המדהים !!!

333>.

ועכשיו עוד משהו , המצאתי לבד שם לסיפור הזה !

"בסוף שוב יחד" את פרוש השם ואיך הוא מתקשר לסיפור תדעו בפרק האחרון : ]

ועכשיו נעבור לפרק ?

בפרק הקודם :

ישבנו ואכלנו, צוחקים יחדיו

"you make me so hot

Make me wanna

You're so ridiculous

I can barely stop"

התחיל להתנגן צלצול הפלאפון שלי

"הלו?" לתוך שפרפרת הפלאפון

" מה?" פלטתי צעקה קטנה ..

פרק 18 - "בסוף שוב יחד"

"עוד חמש דקות ?! מה הוא מטורף ?! טוב, טוב כבר באה ! "  אמרתי וניתקתי .

הסתכלתי לעבר ביל שהסתכל עלי במבט שואל .

"זאת לינוי, עוד חמש דקות אני צריכה להיות בחדר שלה לירון רוצה להגיד משהו לי ללינוי , שרון ולירון " אמרתי ונאנחתי

"טוב, ואחר כך ניפגש , נכון ? " הוא שאל

" כן, בטח! " אמרתי

"טוב, אני צריכה ללכת בי בילוש " אמרתי והדבקתי נשיקה חמה על שפתיו

~~

הלכתי במסדרון הארוך המלא דלתות של חדרים , מהרהרת טיפה במחשבותיי

'מה לירן רוצה להגיד כבר ?! אני מקווה שזה חשוב כי אני רוצה להיות עם בילוש ! '

פתחתי באיטיות את דלת חדרה של לינוי ,

כל המבטים הופנו אלי , חייכתי חיוך קטן

"היי, ליאן תכנסי ושבי " אמר לירן

"טוב" אמרתי והתיישבתי ליד כולן על המיטה .

"טוב, אז לא סתם הבאתי את כולכן לכאן. תיראו כמו שאמרתי לכן לפני שטסנו שתהיו פה זמני ותחזרו לישראל בהקדם" הוא אמר.

כולן הנידו עם ראשם לחיוב, עבר בתוכי גל של קור ופחד ,

אינני רוצה לעזוב, הריי טוב לי כאן עם ביל.

"אז זהו יש בעיה קטנה , אתן תישארו פה ותלמדו פה ותחיו פה עד להודעה חדשה "הוא אמר והביט על כל אחת מאיתנו בחיוך מרוצה.

לכמה רגעים מסביבי הייתה דממה מוחלטת , לאחר שניות ספורות לינוי , שרון ולירון התחילו להתלחשש. ישבתי כך מספר שניות מעכלת  , שאני לא צריכה לעזוב ,שאני אהיה עם ביל בדיוק כמו שאני רוצה.

"ולכן, אתן תעברו מהמלון עוד היום לבית בעל 3 קומות וקרוב לשם ממוקם בית הספר אשר תלכו אליו ועשרים דקות נסיעה מי שם יש סטודיו הרבה יותר גדול מי זה פה" אמר לירן .

"והבית שאנחנו עוברים אליו רחוק מהבית מלון הזה ? " שאלתי

"כן זו היא נסיעה של שבע שעות ברחב .

אז כדיי שתלכו לארוז כי בעוד כמה שעות אנחנו יוצאים" אמר לירן .

כולן הנהנו להסכמה .

יצאתי מחדרה של לינוי , מתקרבת אט, אט לעבר חדרו של ביל, מחפשת בראשי את המילים הנכונות לבחור בהן כדי לספר לו, ומתאפקת שלא לפרוץ בבכי מר .

הריי רק עכשיו הכל הסתדר , הכל היה מושלם.

תמיד, יהיה חייב להיות משהו שיהרוס לי הכל .

מה זה החיים האלו לעזאזל ?!

למה תמיד הכל קורה דווקא לי ?!

~~

דפקתי על דלת חדרו של ביל, הדלת נפתחה באיטיות וביל עמד שם עם חיוך מותק ומקסים על פניו , הוא כזה מתוק ,

חשבתי לעצמי וחייכתי חיוך קטן .

"בואי כנסי" שמעתי את קולו .

נכנסתי אל תוך חדרו מסתכלת סבבי, בפעם האחרונה .

התיישבתי על מיטתו , הרגשתי איך שהוא מתיישב ליידי ואת ידו מחבקת אותי .

ריחו, היה כל כך נעים,

איך אוכל לחיות בלי להריח אותו ?!

השפלתי את ראשי כלפיי מטה

"קרה משהו ? " קולו המתוק נשמע לפתע, קולו השלב הרך הנעים, איך אוכל לחיות גם בלעדיו .

"כן אני צריכה לספר לך משהו " אמרתי והרמתי את ראשי אליו כך, שאוכל להתבונן ישירות אל תוך עיניו החומות אשר מודגשות באיפור שחור כבד .

"טוב תספרי " הוא אמר והביט איישר אל תוך עיניי

"אני.." התחלתי במילותיי אך צלצול פלאפון קטע אותי , ביל הסתכל שנייה עליי ומייד ענה לשיחתו ,

"הלו ?! מה?! עכשיו ?! טוב, טוב, רגע " הוא דיבר אל תוך השפופרת ולאחר שיחה קצרצרה ניתק והסתכל שוב אל תוך עייני עם עיניו החומות .

"אני צריך ללכת עכשיו להיפגש עם דיוויד, גיאורג,טום וגוסטב " הוא אמר

"אז תספרי לי אחר כך ? " הוא אמר ויצאנו מחדרו .

הוא נשק לי נשיקה חמה ורטובה על שפתיי והתחיל לרוץ לעבר המעלית .

כך, עמדתי בועה בו מתרחק בועה בו בפעם האחרונה, רואה איך אהבת חיי פשוט מתרחקת מנקודת עיניי .

"אבל אחר כך אני כבר לא אהיה כאן כדיי להגיד לך " לחשתי לאוויר בשקט והרגשתי , איך דמעה זהירה מתגלגלת במורד לחיי ....

קצר?ארוך?משעמם?יפה?

תגידו הכל בתגובות !!

333333>.

המשך- יום נעים .

תמריי

3333>.

אני בשיעור אנגלית וגיליתי שאני יכולה לעדכן את הבלוג מהפלאפון אז אני מנצלת את העובדה שהמורה שלי מפגרת אני יודעת שאתם מחכים לפרק אני מסימת מוקדם ולכן אני יעדכן אותו היום ‏