בפרק הקודם :
"בוא" לחשתי לו ומשכתי בידו .
רצנו שתיו אל מאחורי כיסא נוח אחד במהירות האפשרית .
עד, שנתקעתי במשהו או באבן, אינני יודעת מה זה היה אבל נפלתי ארצה ומשכתי את ביל איתי .
יצא מצב בו אני שוכבת על הרצפה וביל עליי ...
פרק 21 – " בסוף שוב יחד "
התבוננתי אל תוך עיניו החומות , ואז אל שפתיי ואז שוב אל עיניו ,
הרגשתי את נשימותיו החמות על שפתיי , שפתינו נגעו קלות אחת בשנייה .
עד שפתאום , הרגשתי כאילו נשפך עליי ברגע זה דלי שלם של מים .
"לינוי !!!! " צעקתי
הרמתי את ראשי , לינוי עמדה וצחקה וטום יחד איתה .
"לינוי !!!!!!!! , חכי, חכי " אמרתי ולינוי התחבא מיד מאחורי טום הצוחק.
קמתי מהדשא יחד עם ביל , והתקדמתי לעבר טום ולינוי, הם התחילו להתרחק אחורה
לפתע עצרתי " אני רעבה " אמרתי והחזקתי בבטני
"מתיי את לא רעבה ?" אמרה לינוי וצחקקה
"לא מצחיק, בואו נזמין פיצה " אמרתי
"טוב" אמרה לינוי ומשכה בכתפייה
לאחר שאכלנו והחלפנו בגדים, אני וביל עלינו לחדרי .
החלפתי את בגדיי לפיג'מה , ונכנסתי אל ביל מתחת לשמיכה.
הצמדתי את גופי לגופו , כך שאוכל להרגיש את חום גופו . הנחתי את ראשי ליד ראשו בעדינות , ושמתי את ידי על חזהו .
הרגשתי, את ידיו החמימות נוגעות בעדינות בגבי , צמרמורת קלה ונהימה עברה בכל גופי .
"לילה טוב קיפודי" לחשתי בשקט
"לילה טוב יפה שלי " הוא אמר לי והרגשתי את שפתיו החמות נושקות בעדינות על מצחי .
התעוררתי מחריקות מחרישות אוזניים שחדרו לחלומי הקסום .
הסתכלתי סבבי, ביל ישן , כל כך שלוו ומתוק .
לא רציתי להעיר אותו , אז החלטתי לקום ולבדוק לבד מה פרוש הרעש הזה .
השתחררתי מאחיזתו של ביל בעדינות והרמתי מעליי את השמיכה .
מסביבי, היה חשוך , קצת מפחיד ומצמרר
קמתי מין המיטה בעדינות משתדלת לא להעיר את ביל .
התקדמתי בצעדים איטיים אל עבר הדלת , תפסתי בידית הדלת ורציתי לסובב אותה , אך לפתע הרגשתי מגע ידיים חמים על מותניי , שעבר באיטיות אל בטני .
ליבי , חדל מלפעום , לכמה רגעים לא נשמתי
"ביל?!" שאלתי לבסוף בקול רועד ומפוחד
הוצאתי במהירות את האוויר.
"ממ.. " שמעתי את קולו ,
"הבהלת אותי" אמרתי והסתובבתי אליו כורכת את ידי סביב צווארו
"חח.. לאיפה הלכת, הייתי בודד " הוא אמר
"רק קמתי לבדוק מאיפה באו החריקות "
"איזה חריקות?" הוא שאל. הקשבתי מסבבי , דממה שקטה ונעימה שררה.
"היו חריקות , באמת "
"אולי חלמת "
"אולי" אמרתי והרגשתי את אחיזתו מתחזקת יותר , הוא קירב אותי אליו באיטיות, עד כמה שיכל . נעמדתי על קצות אצבעותיי והוא הוריד טיפה את ראשו , מכיוון שהיה גבוה ממני לפחות בראש .
נשמותינו מתערבבות, פנינו מתקרבות אחת לשנייה , שפתינו נפגשות ולשוננו משחקות אחת עם השנייה .
שפתינו נפרדו אחת מהשנייה באיטיות.
הרגשתי איך שפתיו, יורדות אט, אט אל צווארי, מנשקות , נשיקות עדינות ורכות, מעבירות צמרמורת נעימה בכל גופי .
לפתע, נשמעו שוב אותם חריקות .
, הרגשתי כאילו בטני מתהפכת .
"אתה רואה, אמרתי לך ששמעתי חריקות"
"טוב, בואי נלך לראות מה זה "
הנהנתי עם ראשי לחיוב ויצאנו מחדרי מתקדמים באיטיות לעבר מקור הרעש .
החריקות , הובילו אותנו לחדה של לינוי .
הושטתי את ידי לעבר הידיד כדיי לפתוח את הדלת, אך פתאום ביל תפס את ידי
"מה קרה?" שאלתי
"רגע, אל תפתחי ! תגידי , טום נישאר לישון פה ?" הוא שאל
"כן, למה ומה זה קשור ? "
"נו.. אז.. ז..ה.. אל תפתחי את הדלת ! "
"חח.. למה .? "
"אני לא חושב שאת רוצה ליראות את טום ואת לינוי נממ.. איך אני אגיד לך במצב ערום "
"אוי שטויות, היא לא תיתן לו "אמרתי ופתחתי את הדלת .
בפנים, ראיתי את טום ולינוי רבים עם כריות.
הסתובבתי אל ביל וחייכתי אליו חיוך מנצח .
לפתע, הרגשתי חבטה חזקה בראש, הסתובבתי אל עבר לינוי וטום .
וראיתי את לינוי צוחקת .
לקחתי את הכרית וזרקתי עלייה חזרה, עד מהרה נעשה קרב כריות גדול .
מאותו יום, כל יום אני וביל מבלים יחדיו .
שנת הלימודים כבר החלה, אמנם היה קשה לנו קצת עם השפה.
אבל איך לומר? מתרגלים..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
