וואו אני חושבת שאלה היו היומיים הכי מדהימים שהיו לי מאז 2008 
נהנתי כל כך הרבה, הלכתי אחרי בצפר וחזרתי בלילה [מה שבקושי קורה XD] ושמחתי כמעט בכל רגע.
אתמול קיבלתי 92 במבחן בהיסטוריה, תודו שזה תפנית רצינית אחרי ה- 75, 68, 77 האחרונים שבגללם הייתי בדיכאון עמוק. המבחן היה לי נורא קל, עזרתי אחרכך לכמה בנות שנתקעו בשאלות מסויימות והרגשתי שאני ממש 'בקיעה' בחומר. סוף סוף!
אחרי שנים שניסינו לקבוע ולא הלך, הלכתי לענת אחרי בצפר, ופעם ראשונה הברזתי מצרפתית [שעות 6-7 שבהם הבצפר שומם ורק קבוצה של 9 ילדים חסרי חיים שבחרו שתי שפות-ערבית וצרפתית- נשארים]. זה היה חייב לקרות מתי שהוא, לא הייתם מצפים שכל השנה אני אהיה חופש [ילד אחד] ששומר על הבונוס שלו ולא מבריז מבצפר אפילו לא פעם אחת. עלינו על ההסעה והגענו לרחוב לה גארדיה כדי לקחת עוד אוטובוס [ענ גרה בסוף העולם] שם פגשנו את סבתא של ענ שדיברה איתה ברוסית וענת פירשה לי שהיא מציעה לי ולה לבוא לבית שלה.. בכיף, למה לא? 
הגענו לבית של ענ, ראינו בובות, אכלנו מרק ברוקולי עם גושים טעימים ומנה חמה [כמה זבל בארוחה אחת 
] וישבנו על המחשב.
ענת מדפדפת בתמונות ופתאום נפלנו על תמונה של יובל, רון, וליאם 'עושים פרסומת לקולה XD'. אנחנו נזכרות שהיום בבצפר ראינו את מי שאמר "תבחרו בנריה! היי!" [למועצה], קישרנו את זה והבנו; רון הוא התאום של 'תבחרו בנריה היי'!!!!11 [מי שלא מבין, לא לנסות אפילו]. אחרי שסרקנו את כל השמות שיכולים להתאים לחבורה שלנו החלטנו על השם ארנונע [באמת לא כדאי לכם לשאול!] ולרון בעצם, קוראים רון קויטמן, ולנעה, קוראים נעה פוי.
אחרי כמה שעות זיו אח של ענת הגיע ואז 'ניגנתי איתו' אפשר לקרוא לזה, את 'נוקינג און הבנס דור' והוא נתן לי את המפרט שלו, כאות למעריצה מספר1 שלו 
דיברנו קצת על גיטרות, על החולשות שלי לאקורדים קלים ועל כמה שאני לא מתקדמת כמו שאני רוצה יחסית לזמן שבו לומדת ועל סולואים והשאר. ענ יש לך אח מקסים וחמוד, את לא מעריכה את החפירות בגיטרה שלו מספיק! [;
צברמסונית נהנתי המוןהמון ובאמת שזה היה "דורש" שנקבע 
אתמול [יום רביעי], נזכרתי שאני הולכת לטארה אחרי בצפר ברוב סנליותי. 
אחרי שהלכנו עד לאהבת ציון כדי להביא לאח שלי מפתח לבית, אחרי שפגשתי את המורה שלי ביסודי ענת, ואחרי שכמובן לדניאלה ציפה ביקור פתע מאיתנו, הגענו ליהודה המכבי לקחת אוטובוס.
עלינו על האוטובוס המפוצץ, וכשהתקרבנו לאיזור כיכר רבין אני רואה מרחוק מישהו עם תסרוקת כמו של שלומי בראל [מי שזכה במקום 3 בכוכב נולד של השנה, הערצתי אותו ברמות..] עם מדים של חייל, מחזיק גיטרה ביד וצועד לו בהליכה מהירה עם אייפוד לבן כזה. אני זורקת לטארה "אה הנה שלומי בראל.." ובכלל לא הייתי בטוחה שזה הוא וגם אם כן לא יכולתי לעשות עם זה כלום.. ירדנו מהאוטובוס בתחנה ליד כיכר רבין והתחלנו ללכת ברגל. התקדמנו ופתאום ראיתי אותו מהצד השני של הצומת!!1 
הפגזתי את הריצה של החיים שלי לצד השני אבל אז ראיתי שהוא כבר חצה את הכביש לצד השני וכשרציתי לחזור בחזרה כבר התחלף לאדום.. אבל תגידו לי, מי אם לא אני רצה ברמזורים אדומים?! טסתי לצד השני בעוד המכוניות צופרות לי מכל הכיוונים וראיתי אותו עומד מתחת לתחנת אוטובוס. טארה המשיכה ללכת קדימה ואני אחריה, בחוסר ברירה.
*טארה, כידוע ||, מתביישת מכל בן אדם שהיא רואה: "יאוו אם אני אפגוש פה מישהו מהכיתה אני הורגת אותך", "יאוו פדיחות", "יאוו בושות" 
. אבל הפעם- זה לא עיניין אותי.
גררתי אותה בחזרה לתחנת אוטובוס ואמרתי שאני אבקש ממנו להצטלם איתו ושהיא תצלם בפלאפון שלה.
הוא עמד עם הגב אליי, שומע מוזיקה, בקול חלש של ילדה מבויישת שאף פעם לא פגשה סלב ברחוב ורצתה להצטלם איתו [כמו מישהי שאני מכירה], אמרתי: "שלומי?", הוא הסתובב והוריד את האוזניות, הסתכל עליי במבט האפל שלו עם העיניים הכחולות- "אפשר להצטלם איתך?" ישר הוא ענה בביטחון "כן בטח (:" ונעמד לידי. טארה הביישנית הייתה חייבת לשאול ||: "זה באמת בסדר?" אז הוא ענה: "כן ברור". הוא שם לי יד על הגב ולא ידעתי איך להגיב וכל הגוף שלי רעד. אחרכך ענת אמרה לי שפספתי את הזדמנות חיי לחבק אותו.
בכל זאת, זה מה שיצא:
ולסיכום כל האירועים המשמחים היום החזירו לנו את ה'אנסין' במדעים וקיבלתי 92, מה שאומר שאם מחשבים את הציון הזה עם הציון של המבחן הגדול יותר זה יוצא 95! כמובן שענ קיבלה 100 אבל זה לא נורא, קשה להשוות עם מחוננת.. "יאו הנה ענת החרשנית!!!1" 
אה ומחר, אחרי איזה מיליון שנה- אני קובעת עם נונצ'! 3> וענ הולכת עם הקסלרים המאגניבים במקום איתנו, בושה למולדת
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
