איזה ריגוש, איזה אושר, איזו שמחה נחתה עליי ברגעים אלה ממש XD.
כמה זמן לא כתבתי בדף העריכה החמדמד הזה ? איזה שבועים בערך!
טוב, אי אפשר לומר שלא התגעגעתי. נקשרתי לפריקה הזאתי כל כך, שקשה שלא לכתוב כאן.
ולאוו דווקא כשאומרים פריקה מתכוונים לאיזה פוסט דיכאוני ואומלל, אלא כמו יומן-שיש בו גם דברים טובים שצריך לפרוק !
עברה עליי שביתה ממש חמודה, בעיקר הימים האחרונים.
אני מקווה מאוד שהיא תמשיך כי היום |שלישי| הותקפתי חשש לגבי גורל השביתה. מקווה לטוב P:.
אגב, עוד בשורה משמחת, פוסט ראשון עם תמונות שבאמת קשורות לפוסט ולא תמונה חלקית של המחזור! XD
הכל בזכות עננ המושית 3> תודה שהעברת לי ! D:
בכל הזמן הזה שלא עידכנתי זה היה בערך.. בת מצווה לנויה, קניון עם נונצ', חוגים רגילים ומצ'עממים, שינה אצל בת דודה שלי, מפגש ישרא, והופעה שחיכיתי לה 89 ימים מאז שהוא הודיע לי עליה-> הופעתו של זינגר אהבת חיי הקודמת ! P: כתבתי רק על ראשון ושלישי, ואם בת דודה שלי הייתה מועילה לשלוח לי את התמונות שלנו ביחד הייתי כותבת גם על חמישי שעבר אבל לא משנה [למרות שהיה נחמד להיזכר באבקת שעווה שעשינו ביחד D:].
יום ראשון- מפגש ישרא (:
בשביל לקצר את החפירות הרגילות שלי שעומדות לבוא בקרוב [ראו הוזהרתם] אני רק אגיד שנהנתי מאוד (: ההתחלה הייתה מבאסת בגלל שאני, נעה ועמליה הרגשנו נדחפות, ובאמת היינו :|, אבל אחרכך נכנסנו לסרט ממש יפה [רק שלושתינו] "כוורת בסרט" וגם אם זה נשמע תינוקי או משו באמת שזה סרט יפה. בסוף היינו קצת בארומה אבל אני ועמליה ראינו שאנחנו צריכות לעוף לחוג ריקוד, דווקא כשהתחיל להיות כייף =\ בכל זאת, היה כייף ואני בטוחה שהמפגש הבא יהיה עוד יותר. =]
אני ועמליה לקחנו אוטובוס הביתה ומשם הלכנו לריקוד עם אורן ולורה. חזרתי הביתה וזהו אני חושבת. אה פגשתי את- ענת, נעה, עמליה, ניסים, נעמה, טוטי ושירה- שאני בטוחה שאינלה מושג מי אני בכלל :S, לא נורא.
יום שלישי- ההופעה של זינגר 3>
בבוקר התעוררתי לי, ביום שחיכיתי לו כבר 89 יום [מהיום שזינגר הודיע לי]. קודם כל התעוררתי בגלל אמא שלי, אחרכך נעה, אחרכך אמא שלי, ואז שוב אמא שלי ואז נעה ומשם כבר העיניים שלי היו פקוחות לחלוטין הודות לשתי הקרציות XD. התעוררות מעניינת (: היה לי שיעור אנגלית מצ'עמם טיחו, ואז החלטתי לראות את כל התוכניות שאני אוהבת במכה D:. היה 'לא מדהימה', אחרכך 'החיים על פי סיידי' אחרכך 'רומיאו' אחרכך 'זואי 101' ואחרכך 'דרייק וג'וש'. אה.. כמה שהחיים יפים :] ישר אחרי התוכניות התקלחתי כי בסביבות שש בערך, ידעתי שענת צריכה לבוא אליי לפני ההופעה. שכחתי שגם אמרתי לנעה שזה בסדר שהיא תבוא ואז גם הן אמרו שיובל בא ולפני זה גם אני וענת ביטלנו את השינה [מעניין בגלל מי :@] אז ככה שהתוכניות שלי קצת התהפכו אבל חלקן לטובה (;. הם צילצלו בדלת, פתחתי, יובל נתן לי חיבוק ואמר לי היי אחרי שלא דיברנו איזה מיליון שנה, ובהתחלה היה דיי נורמלי ורגוע אבל לא להרבה זמן. יצאתי מהחדר כדי לעבוד על הפרצופים שליי כי במצלמה של פלאפון אני יוצאת ממש מעוותת S: הלכתי לחדר שלי וקראתי לאחשלי, עשינו תמונה ממש חמודה רק שהוא יצא כמו חייזר אנורקסי XD:
[זה משפט שמועתק מעננ כי פשוט היא שלחה לי את זה מהפוסט העתידי שלה וכל פעם שקראתי את זה לא יכולתי להפסיק לצחוק] "עשינו ליעל מארב וברגע שהיא נכנסה לחדר נעה תפסה לה את הרגליים והפילה אותה, אני התחלתי להרביץ לה ויובל זרק עליה גרביים והתחיל לרקוד כמו אידיוט". XDDDDDDD:
נעה רוצחת אותי: אה ותודו שיש לי רגל פוטוגנית שהסקיני לא נצמד עלייה XD: 
אחרי שרצחו אותי הגיע תורו של יובל, התמונות אומרות הכל :
-> נעה וענת תפסו פיקוד והחליטו לצלם את יובל XD
ועוד קצת תמונות:
-> אוהבת אתכן 3+>
בשמונה ההורים שלי קראו לנו לצאת מהחדר, נפרדנו מיובל ויצאנו לקמלוט בהרצליה. אספנו את אורן ואז כבר היינו ארבע בנות וההורים שלי אז ישבתי מאחורה בבגז' וקיבלתי בחילה נוראית S: אבל הכל לטובה D:.
הגענו לשם ואז הסדרנית הושיבה אותנו עם בנצי (המורה המדהים שלי ושל רוב הלהקה 3>), ענת (אישתו ואמא של לורה), לורה, והילדים של בנצי- זיו ומאיה. הזמנתי לאכול רביולי בטטה ועננ נונצ' ורוןרון הזמינו פסטה עם שמנת P:. חיכינו כמה זמן לאוכל ואז אני ולורה הלכנו לחפש את זינגר ולא מצאנו אותו.. אז חזרנו מבוישות מאוד וגם בדרך נתנאל [אני לא הולכת להסביר מיזה] עשה לי חיוך כאילו אני יצאתי מהגהינום כדי להרוס לו את החיים XD [ארך לו השיער בצורה פרועה ומכוערת 3>].
עכשיו הקטע הטוב: בנצי שאל אותי אם כבר ראיתי את זינגר ואמרתי לו שלא אז הוא לקח אותי איתו לחדר שהם ישבו שם DD: נכנסנו וראינו אותם אוכלים ואז הם אמרו "בנצי !!" אז בנצי אמר "אני רוצה שתכירו זאת חברה.." אז הם שאלו- "חברה שלך?" אז הוא אמר "אכן" XD "הנה תכירי, זה איתי 1, איתי 2, עדן [זה בן !], יניב והוא ? את יודעת מי זה ?" וזינגר חייך אליי חיוך כזה חמוד !! אחח, איך התגעגעתי אלייו..! :]. עדן- "זאת באמת חברה שלך?" אז בנצי ענה לו- "כל אחד והטעם שלו" XDD. חזרתי משולהבת למקום שלי ואכלתי ונהינתי מכל ביס. התקמצנתי נורא, אבל הכי התקמצנו ענת ונעה שפשוט אכלנו כמו צבות וניגבו את כל הרוטב האפשרי, ואורן שחתכה את הפסטה לחתיכות...
ההופעה התחילה, הם עלו להם על הבמה ומאז לא הפסקתי לבהות בעדן המוכשר והקדוש הזה שיהיה בעלי לעתיד כמובן. הוא שר, וניגן בגיטרה, והחוש הומור שלו..... אבל כלום לא עולה על זינגר 3> [מי שלא ידע קוראים לו איתי זינגר, אגב יש 3 איתיים בלהקה הזאתי]. הם שרו משהו כמו 10 שירים, ונהינתי ממש מכל רגע, התחברתי למוזיקה הזאתי נורא [בעיקר בגלל שזה רוק], והם לא נגנו סתם, הם נגנו כמו מוזיקאים אמיתיים, והם כולה בני 15-14 ! O:
**באחד השירים רוב האנשים שהיו כבר התקרבו לאמצע ועמדו על הרגלים, והשלוחן שלנו היה אחד מהיחידים שלא עמדו בו. זינגר כזה הסתכל עליי וחייך ועשה לי עם הידים "קומי,קומי" ואני הסמקתי כמו עגבניה ונשארתי לשבת. עמדה להיגמר ההופעה והיו כבר שני אדרנים, וזה היה אחרי שכבר כולם עמדו וקפצו ושרו את המילים [שאני לא ידעתי :|] זינגר הסתכל עליי במבט כזה ואמא שלי אמרה "נו באמת יעלי כבר כולם עומדים תעשי לזינגר טוב ותעמדי ! זה השיר האחרון !" וקמתי ואז זינגר חייך אליי והסתכל אליי לאיזה 4 שניות [יותר טוב מכל דבר אחר שיכולתי לבקש] וענת אמא של לורה אמרה לי "נוו אני ראיתי איך זינגר ליטש בך עיניים עכשיו יפה שעמדת !" (: ליטש.. מילה מצחיקה XD. ההופעה נגמרה והם ירדו מהבמה אחרי שהם שתו כל שיר כמו גמלים XD אה ושכחתי לציין שהשיר האחרון היה מוקדש למורה שלנו בנצי וזה גם שיר שזינגר שלח לי במסנג'ר- 'התמונה על הקיר'. הלכנו לזינגר ואמרתי לו שהיה ממש יפה ותודה שהוא הזמין אותי והוא אמר אינעלמה ותודה שבאת ואז אורן וענת התחילו להביך אותי, אבל הוא הבין שאני חברה של סתומות (:. כשהתכוונו לצאת וענת ונעה טחנו לי את השכל עם המסנג'רים של איתי1 ואיתי2, אמא שלי באה לזינגר ולאיתי1 שישבו בבר ושתו להם קולה והתחילה להביך אותי והיא עשתה את כל הקטעים הילדודתיים שלה ואז זינגר אמר לי "היא לא מביכה אותך !" ואז היא המשיכה לדבר אז משכתי אותה לכיוון היציאה ואז זינגר אמר לי כזה בחיוכו הרגיל והחמוד "נו אל תתביישי..". אין לי עוד מילים לתאר כמה אהבתי אותו פעם, אני מקווה שגם לא עכשיו, אולי רק עדיין מחבבת, אבל כשהוא אמר לי את זה הרגשתי איך כל הרגשות שלי מהתקופה שחלמתי עלייו חוזרים אליי וממלאים אותי והיה לי כזה ניצוץ בעיניים.. כל ההופעה התרגשתי אבל לא ככה, ואתם בטח חושבים שאני ממש מטומטמת אבל זה עשה לי טוב. יצאנו ונסענו מותשים הביתה ואמא שלי ויתרה לי אז אני ישבתי ליד אבא שלי ואמא שלי ישבה מאחורה בבגז'. הורדנו את אורן וענת אצל אורן ואז את נעה בבית של אבא שלה ואז חזרנו הביתה. כתבתי לזינגר שנהינתי מאוד ותודה וזה, נשארתי עד איזה 4 וחצי ואז אבא שלי אמר לי ללכת לישון. היה לי את אחד הימים הכיפיים בחיי הודות לאנשים שאני הכי אוהבת (L)
-> מטוטלת פוקו, אינעלייכם *מאוהב*
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=299231- תודה על התמונה הראשית למעלה ;]
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
] וישבנו על המחשב. 
דיברנו קצת על גיטרות, על החולשות שלי לאקורדים קלים ועל כמה שאני לא מתקדמת 
. אבל הפעם- זה לא עיניין אותי.
