מאיפה להתחיל?
מזה שיש לי את החברות הכי מושלמות ביקום?
מזה שלא היה לי שום מושג מכל מה שהולך מאחורי ובסוף זה יצא הפעם שהופתעתי בה כמעט הכי הרבה, בכל חיי?
אני מפרטת פה כמו מישהי שאף פעם לא אכלה בורקס, נתקעה מתחת לבית שלה\ הייתה בירקון אז אם הפוסט החופר הזה לא מעניין את אחד המגניבים פה שלא יקרא 
קבענו בערך לשלוש שענת תבוא אליי ואחרי השיעור אנגלית גם נעה.
בסוף זה יצא בארבע וחצי בערך, אבל חפיך [ליאור תפסיקי לאחר 
]
חיפשתי את התחנה שענת ירדה בה מהאוטובוס כי היא לא ממש מתמצאת בארלוזרוב,
נופפתי לה וחזרנו לבית שלי,
ראינו בקצה של הפינה של הרחוב שלי עם 'חברה טובה..' XD את נעה שחזרה מהשיעור.
עלינו למעלה והן שכנעו אותי להחליף לבגדים נורמליים,
אז לבשתי חולצה חדשה מאתמול בלבן עם קשקושים שחורים כאלה מהוניגמן,
וג'ינס כחול.. מהוניגמן!
הן אמרו לי שכשאני אהיה מוכנה אני ארד למטה והן יחכו לי שם.
יחכו! יש מילה כזאתי יחכו! לא יתחבאו! -.-"
חיפשתי אותן שעתיים בכל הרחוב,
והן לא היו שם, נעה סיננה אותי כל הזמן והייתי צריכה להתקשר מהפלא של ענת כי אין לי שיחות [כן, שוב]
פתאום נעה אחרי שעתיים של סינונים עונה לי ושואלת "יעל מה המאכל שאת הכי אוהבת?"
אז עניתי "נו נעה שעתיים אני כבר עומדת פה השאלה הזאתי ממש לא חשובה עכשיו!!"
היא אמרה "נו אחרת לא נספר לך איפה אנחנו" אז אמרתי "בורקס גבינה".
אני עולה הביתה כי לא ישנה מה שאני אעשה, נעה לא תסביר לי איפה הן,
ונעה וענת מצלצלות בדלת, אני פותחת ואני רואה אותן עם שקית של.. בורקסים!
אי אפשר לתאר את האושר שהתחולל לו בפה שלי,
בורקס פיצה, גבינה, תפו"א.. איי איי איי, לא הייתי מוותרת על זה 
סופסוף יצאנו מהבית ולא סתם יצאנו, אלא עם העיניים העצומות שלי, באיזה חולצה;
אווי סורי נעה, פגעתי בכבוד הסוודר של נעה- טוב אז הנה: זה סוודר לבן מושלם מגפ ונעה אוהבת אותו [אהם כמעט התעטשתי עלייו אהם].
מפה אני כבר לא זוכרת כ"כ במדויק כי את הפוסט הזה התחלתי לכתוב יום אחרי ועכשיו כבר שבוע אחר-כך.
התחלנו ללכת ובהתחלה באמת זיהיתי איפה אנחנו. ירדנו במדרגות של הלסינקי, אחרכך הלכנו ליד חנות פרחים [לפי הריח], אחרכך ראיתי פינה של בית כי יצאה לי קצת החולצה מהעיניים וזיהיתי שזה פינה של אחד הבתים באיזור של קסלר וויצמן, ואחרכך כבר איבדתי לגמרי את כל מה שידעתי. חשבתי שאני בשוק, אחרכך בים כי היה חול, למרות שזה היה מוזר שהיה לגמרי שקט [והרחוב של הים ממש סואן]. בסופו של דבר הבנות הורידו לי את החולצה מהפנים בפארק הירקון, לא לפני שהן צילמו כמה תמונות למזכרת XD:
בטח הייתם מצפים לראות פה תמונה אבל.. לא!
נמחקו לי כללללל התמונות שצולמו ביומולדת שלי חוץ מהתמונה שיש לי בתמונת תצוגה במסנג'ר [למי שיש].
ככה שאני ממש בדיכאון בגלל זה כי היו שם כמה סרטונים מממממש מצחיקים שזה היה ממש כייף לראות אותם עוד איזה פרק זמן ולהיזכר בנוסטלגיה הזאתי, ושכמה שהיה מצחיק שם [כמו הסרט של נעה וענת "איך לשרוד בפיקניק הפתעה כשאין לך סכינים וכוסות!" XD]. היו שם גם תמונות של הבנות לפני שבאתי, ותמונה שלי עם ענת ונעה שאני עם החולצה על העיניים, ממש מזכרת.
מבאס. נכון שאין תמונות אבל בעצם, למרות הכל, מי שהיה לה כייף תמיד תזכור את האירוע הזה- גם בלי תמונות. ככה אני מקווה.
אז.. רק את התמונה היחידה שיש לי
מימין לשמאל- ענת, אני, עמליה, נעה, מאי ונוגה. הן לא מופיעות בתמונה אבל חוץ מהבנות האלה גם בר ולורה באו. שוב תודה 3>
אחרי היומולדת שלי היו כמה אירועים מאוד נחמדים עד עכשיו, אחד מהם זה שצילמנו את הסרט בקולנוע.
היה פשוט מדהים, נהננו מכל רגע וממש התגבשנו. ירון המורה לקולנוע הזמין מאפרת מיוחדת מהטלויזיה [ריגוש 
] והיא איפרה אותי מושלם. חבל שאין תמונות, אבל באמת שזאת הייתה חוויה ממש טובה. מה שנשאר זה לערוך את הסרט [על ידי צוות העורכים המוכשר שלנו- אהם אני נמצאת בו!].
עוד אירוע מגניב היה היומולדת של מאי.
ארגנו למאי גלנסקי [השנייה מצד שמאל בתמונה למעלה] מהכיתה שלי מסיבת הפתעה-
ענת, אני, עמליה, נעה, אור שצמן, בר, לורה ואורן. נפגשנו כולן בבית שלה וארגנו לכבודה את הכל. היה קצת מוזנח, אז הוספנו את הבורקסים שלי- שלא הצליחו להתחמם לפחות 20 דקות.
היא נכנסה מהר עם אורן בבית ונעה כבר תכננה שכשנכנס היא תשים את השיר מהפלאפון שלה "האפי ברסדיי טו יו חלומות יתגשמו.." XD.
אורן ישר רצה לחדר וסגרה את הדלת. ישבנו בשקט ומאי פתחה את הדלת וכמעט התעלפה! צעקנו לה הפתעה והיא ממש שמחה . (:
אכלנו, ומאי הראתה לנו את הספר מחזור של גבריאלי, שם מצאנו את סוכן ע' נראה כמו עכבר, את טרייסטר המאגניב שכל הבנות צרחו ביחד שהן חייבו לראות אותו, ועוד כל מיני יצורים כמו עומר חלילי ועמנואל [סוכן ע' האמיתי].
אחרכך מאי הראתה לנו את הסרט סיום של המחזור שלה [במקום הופעת סיום..] שהיה ממממממש מצחיק, בעיקר שסוכן ע' היה צריך להגיד כל שניה "גגדדוולל!!" ולשחק את התפקיד של הטיפש. אם אתם שואלים אותי, הוא משחק אותו ממש טוב כי זה הוא עצמו 
שיעמם לנו אז ירדנו לכיכר דיזינגוף ומשם ל'קפה לנדוור'. אכלתי סלט בריאות, והוא היה ממש ענק. מוזר שהתגברתי עלייו!
קצת תמונות 
:
סתם תמונה מהתפריט .
.
מאי ואורן (:
בר מאי ואורן (:
ביום חמישי אחרי שבוע, הלכנו אני, אורי אילדיס, יונתן עשת, וענת לעשות מדורה מטומטמת בפארק הירקון. טוב, חשבנו שזה בפארק הירקון עד שפקח מטומטם אמר לנו לא להדליק אש 
היינו מיואשים, בעיקר אורי שחשב שאמורים לבוא עוד הרבה ילדים, בסוף הוא הבין שרק טוב לו איתנו ועם כל חבורת המגניבים שהצטרפה אלינו.
להלן המפגרים;
הן= לבנות בכיתה שלנו יש מורה לספורט שקוראים לה מירה. אין לי מושג מאיזה מוצא היא אבל היא מסוג האשכנזים שלא מצליחים להגיד ח' כמו רובינו הצבריים. לכן היא קוראת לילדה בכיתה שלנו הן במקום חן, ומאז שעליתי על זה ענת לא מפסיקה לצחוק!
ראג'יב\ראגב\רג'ווב= כולנו מכירים את זה שתל אביב נפתחה לכל סוגי בתי הספר כדי שכולם יבחרו במה שהם באמת רוצים. טוב, הגיע אליינו ילד מיפו ושמו ראג'יב אבוסייף. שם ערבי למדיי, מה שלא מונע מאלון לביא [שמכנה כל ילד שני 'אחי'\ 'אח'] לקרוא לו ראג'יב האח בתוספת צ'פחה כואבת על הגב.
יש עוד הרבה פרטים מאוד מאוד מצחיקים על אותו יום, כמו איך שניסינו להדליק את המדורה שעתיים, שנכנסו לי וליונתן קוצים בתחת, שענת לא הצליחה להוציא מילה מהפה מרוב צחוק, ושאורי הוביל אותנו את כל הדרך למדורה של אחותו, כי כאמור לא התאפשר להבעיר אש בירקון, אבל אני לא אשעמם אותכם בפרטים ובבדיחות פרטיות שבמילא לא תבינו. אגב- ראיתי את מיקי חיימוביץ' (אמא של אורי). מה שהופך אותי לסלב אמיתי. רק חבל שלא תפסתי גם את אלי אילדיס- אבא של אורי.
"אורי אילדיס מדליק גפרור, לאורי בבית יש למור.."
איזה איכות מעולה ענת! אגב המדורה הייתה הרבה יותר גדולה ממה שזה נראה פה 
אורי המגניב
אני חתוכה עם התפו"א שלי, והמדורה. ><
חבל שאין תמונות עם סוכן ע' וענ, היה יכול להיות מעניין 
בבצפר- חוץ מהציונים המגניבים שלי שרק הולכים ועולים [מורשת 97, מדעים 95, אנגלית פעמיים 100..], ביום חמישי בבוקר פתאום עלה בי חשק להצטלם עם עמליה וענת כמו התמונות של ה'חושים'. טוב, אחרכך הצטרפו אלינו גם אורן ועמליה, [וגם בר אבל לא העלתי את התמנה שהיא הייתה בה כי יצאתי דיי זוועה], וגם כל הכיתה צפתה בנו כאילו אנחנו חבורת מטומטמות. טוב זה באמת נראה ככה:
עמליה, אני וענת
מאי, עמליה, ענת ואני
אורן, מאי, עמליה, ענת ואני
ושוב, מתחרפנות :|
ושוב, עדין לא הבנתי למה ענת התעקשה על לסתום לי את האף. טוב אם זה מה שעושה לה את זה.. 
ענת הגשימה לי את אחד החלומות החשובים שלי- לצלם תמונה שאני מתפסת על מישהו מאחורה. עכשיו נשאר לי לעשות את זה לעוד שני אנשים אומללים [מה שאיתם זה א-פ-ע-ם לא יקרה..] והחלום יתגשם סופית. תודה ענ D: .
טוב זהו זה, גמרתי את הפוסט! התחלתי אותו בטיוטא כבר מלפני כמעט שבועיים.
סוף שנה כייפי, בהצלחה בעומס לכל המותשים, ותזכרו שמחר מתחיל כוכב נולד 6! ווהוווו!!1 
יעל שסוגרת חודש מגניב *-*
I HATE YOU
.Yes you! the one who nobody thought I can love
.For the first time I'm not superficial
.Let me be proud of myself for one time
Let me dream about you
with no fear and with no dealing the fact that
I HATE YOU
.just because I want you so much
..Dreaming about letting you come into my heart
?But it's just a dream right
:So go back to the reality
I HATE YOU
:) Say it agian? I think you understood the point
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
].
].