LIVE the MOMENT

וואו, שנה שלמה עברה.

לא שמתי לב,

בכלל לא הרגשתי,

ובום היא נגמרה..

קרו לי כ"כ הרבה דברים טובים,

המון חוויות,

דברים שאני אזכור לכל החיים שלי.

השנה הזאתי הייתה השנה הכי חשובה לי בחיים.

הפכתי להיות מי שאני באמת,

והשתנתי, אבל לא בשביל אחרים-

אלא בשביל עצמי.

פתאום כשאני מסתכלת אחורה,

הכל נראה כ"כ שונה,

בקושי היו לי חברות,

הייתי מתבודדת וביישנית,

הרגשתי בודדה.

הייתי בבועה, במשך כל החמש שנים האלה.

אף אחד לא ידע מי אני באמת.

החברות שלי אומרות שהן ניסו להתקרב אליי,

לראות מי אני,

אבל הייתי מרוחקת,

יותר מידי.

ועכשיו אני מבינה,

שאם הייתי משתנה שנה קודם או יותר מוקדם אפילו,

הכל היה עוד יותר שונה.

הם פשוט היו צריכים להכיר אותי.

אני לא אשכח שום דבר ממה שחוויתי,

אני מדפדפת ביומן של שנה שעברה,

הכל נראה כאילו זה היה אתמול.

הייתי חברה של ליאם,

התחילו כל הבנות מצווה,

המפגש בוקר האחרון שלנו..

פורימון, התחפשתי עם נעמה,

טקס בני בנות מצווה,

התחברנו לגדוד אחד,

מאש ופנתר-לתומר.

היומולדת שלי,

הבת מצווה,

החברים והמשפחה,

החזרות למופע סיום,

כל הראנים המטורפים שיגיל עבד איתנו עליהם,

החזרה הגנרלית,

המופע,

וכל הדמעות הבלתי נגמרות שלנו,

עזבנו את הבצפר,

גיבשתי את האופי שלי,

טסתי לחו"ל בטיול בת מצווה,

הכרתי ילדים חדשים,

התחלתי התחלה חדשה,

עליתי לז',

הכרתי חברות חדשות,

הייתה גם את השביתה,

שנהנתי בה הכי הרבה שיכולתי,

והגענו לעכשיו.

הכל נסגר.

רציתי להיזכר-

קראתי את הספר זכרונות של מ"ט.

היו כמה ילדים שהתכוונו למה שאמרו,

וכמה שאני כבר רואה שלא.

אבל זה מה שידעתי שיקרה,

אי אפשר שהכל יישאר אותו דבר.

אני שומרת על קשר עם מי שאני רוצה לשמור,

ככה שלמרות הכל,

השנה הזאתי הייתה מדהימה,

אני מקווה שהכל ימשיך מפה בצורה הכי טובה שאפשר,

ושהיא תהיה אפילו יותר מדהימה מהקודמת.

שנזכור את כל הדברים הטובים שקרו,

שלא נשכח לעולם,

גם אם נתרחק והקשר יפגע!

מאחלת גם לכם,

ושנה טובה 3>

אני מוכנה להמשיך אבל אני לא אעייף אותכם ^$&^&)*)@#&*%^!%!@$^#$^*^))(

אז הבנתם,

ישלי פרו.

בעצם לכל ישרא.

וזה מרגש, ביותר.

אז המצאתי שיר:

פרו פרו פרו

נהנהנה

פרו פרו פרו

להלהלה

כולם רוצים פרו

עכשיו קיבלנו אותו

פרו פרו פרו

נהנהנה

פרו פרו פרו

להלהלה

עכשיו אחרי שאתם מבינים כמה אני מתרגשת, זה לא הכל:

חוץ מלשים סמיילים בקטעים ושיש את הלוח הקטן הזה של העידכונים בצד,

אינלי שמץ של מושג מהזה פרו.

אבל בכל זאת, בעזרת כמה קירצוצים מעטים לעננ, ניסים, ונונצ', אני אבין טוב מאוד מה אני יכולה לעשות עם זה.

ככה שלאט לאט אני אתחיל להשתחלל..

אז................

מי שמבקר בבלוג המוזנח הזה בזמנו הפנוי,

רואה שאני לא מעדכנת כבר בהפרשים של שבועות,

מה שהיה בדיוק הפוך לפני חודשים שיכלו להיות לי שני עידכונים ביום.

אז לפי מה שאני מבינה מעצמי |XD|,

אני לא מעדכנת בגלל שאני לא רוצה לצ'עמם אותכם,

כמו בפוסטים של "הייתי בריקוד ולא זוכרת"

ככה שאני אשתדל שלא לכתוב סתם.

אז אני מעכשיו אעדכן כמה שאני יכולה, כמה שבא לי, ואני אבדוק קודם אם זה לא מצ'עמם.

ובכן, מה עבר עליי?

מאז הפעם האחרונה הייתה הבת מצווה של עמליה,

שהייתה ממש ממש כייפית, [וכן בר גם בגלל הבנים ב101 נשיקות ]

והיא אהבה את המתנה, ו.. מזל טוב באיחור נוראי ! [??!]

היו גם כמה קטעים מצחיקים בכיתה..:

עננ "יאללה אני חזרתי לאור משה החתיך הזה"

יעקוב הממציאן של הבצפר "כבר הייתי פה?" אנחנו "לא, לא, אבל הילד קיבל דולר נכון?"

אני "היי אתה יכול לאשר אותי?" *הסנפת אפטיירשייב* יונתן "כן סבבה"

וכל מיני קטעים אחרים שרובכם לא תבינו. XD

החוגים התנהלו כרגיל, הלכתי גם לקניונים,

למשל ביום שלישי עם עננ ונעמה [סנאי ] ולמדתי את סולג'ה בוי ! D:

למחרת הייתה לנו ארוחת בוקר בבצפר [איזה משו מגבש שכל השכבה עושה בכיתה שלה] וכל אחד היה צריך להביא משהו.

אני כמובן שכחתי כי הבנתי שדחו אותה אבל מסתבר שלא

הסתדרנו עם כפות במקום מזלגות, ניחא *חיכיתי להשתמש במילה הזאת פעם, אחרי שעננ אמרה לי שזה בא' ולא בה' *

אחרי בצפר אמא שלי עשתה לי הפתעה ולקחה אותי לשנקין [ניסים תאכל ת'לב, שוב ] !!1

קניתי חולצה של מיקי ממש חמודה מחנות של גופיות ב-300 שקל, אכלתי באורנה ואלה *מסעדה אחת המושלמות*,

ונהנתי מכל רגע קטן

הפסדתם גם את הסיפור קורע הלב שזרקתי את יובל, עננ, נעה ורון מביתי אכן,

יכול להיות שזאת הייתה הגזמה, בעיקר בגלל שירד גשם זוועתי בחוץ,

אבל זה היה מגיע להם [סורי רונצ'וק על העונש הקולקטיבי].

לא נותר לי אלא לסיים את היום הזה ב- גגג''ייננגגהה
בשישי הייתה פעולה של הצופים, אני חושבת שזאת הפעולה הכי גרועה שאיי פעם עברתי.

עשינו פעולה משותפת עם הקבוצה של שפרן, לא הצליחו להשתלט עליינו והיה ממש סיוטי.

לפחות שתיתי שוקו בקופיבין

חרשתי למבחן במדעים, מקווה לציון טוב.

היה דווקא דיי קל, נתקעתי רק על שאלה אחת שרוב הסיכויים שצדקתי בה *גאה*

בשני הלכתי עם דנד ולורצ' לקניון אביב [נונצ' אני יודעת שאת שונאת את הכינויים שלי, אבל הם דבוקים אליי ].

קניתי את הקפוצ'ון מבלובירד שיש לנונצ' ועננ אבל בצהוב בננה, ואני ממש אוהבת אותו .

היום [רביעי] היה מבחן במורשת, גם דיי קל, חוץ משני דברים שהתבלבלתי בינהם, באחד מהם צדקתי בטוח *שוב גאה*.

הלכתי לריקוד, הרגשתי זוועה, גם בשלישי ושני, אבל בכל זאת באתי ונתתי מעצמי כמה שאני יכולה. שהתקופפתי נפתח לי ברז הנזלת, השתעלתי חצי מהחימום, הבטן שלי עשתה קולות מוזרים [בגלל סיבה שחלקכם יודעים] ועוד סיבה שהרסה לי לגמרי את המצב רוח.

[מי שהבין נחמד לו ].

אז..... כל הכבוד לכל מי שקרא את הפוסט !!1

פעם הבאה אני צריכה לעשות הפתעה בסוף כמו ניסים כדי שתקראו את הכל

יעל, במבי, יעלי, יעלוש, יעליקה או כל מה שתרצו

עריכה:

לא מרגישה טוב,

חום נמוך,

ציניון והשאר.

מחר לא באה לבצפר !

[עננ תקחי לי שיעורים 3>]