"לללללאאאא, אל תעשו לי את זה!!!!!1 לללאא!!!!!!111"
הוא הכניס אותי לאוטו, ולא הרגיש בכלל מה הוא עושה.
אני מתאמצת שיישמעו אותי, אבל הוא חוסם לי כל שניה את הפה.
"אני לא שייכת לךך!!!! אאאאאממממ!!!!!"
הוא ממשיך. הוא מפשיט אותי. אני נאנקת, ונאבקת בו ככלות נפשי.
אבל הוא לא עוזב, הוא ממשיך, וממשיך..
"בבקשה, לא!" והוא חוסם אותי שוב.
חודשיים לפני כן...
"אאאעעעע!!!!!!" אני אומרת לגל. גל היא החברה הכי טובה שלי,
אני מספרת לה הכל. אבל רגע, אני אמורה קודם כל לספר על עצמי, לא?
קוראים לי אגם, אני גרה בתל-אביב. אני בת 18, ולפני הצבא החלטתי לעשות טיול קצר.
אז אני נוסעת לחו"ל. נמשיך?
"גל!! חתיכת פסיכית!! תביאי את השמלה!!!!"
"האהאהא, אני הולכת לחתוך לך אותה אם את לא מביאה לי ללבוש את הג'ינס לנסיעה"
"גל, אני בטוחה שנגיע למצב יותר טוב ובו תוכלי להביא לי את זה, או שנתפשר. עכשיו תביאי לי!"
"תביאי את הג'ינס"
"ללללאאאא"
"למה?!"
"אני צריכה אותו"
"טוב, תניחי את הג'ינס, ואני אניח את השמלה"
.....
"לא!!!!! יא זבל, לקחת לי אותו בסוף?! נכון?!" אמרתי לגל.
דפיקה בדלת נשמעה פתאום, גל השתתקה. ואני, גם.
"בנות, תירגעו" זאת הייתה אמא שלי.
אני שונאת כשהיא מתפרצת ככה. טוב, חודשיים בלי אמא יהיו מצויינים בשבילי.
אבל עם גל המופרעת הזו, איזה מחיר צריך לשלם, אה?
"אתן נוסעות מחר לבלגיה, תפסיקו לבלגן."
"טסות אמא, טסות!" אמרתי לה. זה כזה מטריף שהיא מתבלבלת. טוב, אני מודה. אני מתעצבנת בקלות.
אבל הי! אני די רגועה. לאמא שלי לא, אבל רגועה.
"טוב אגם, טסות. העיקר שלא תהיו פה.. כאב ראש עשיתן לי"
"להלהלהלהלהההה, שהלהלהלהלה!" גל אמרה.
"עוד פעם 'שלהלהלה'?! טוקיו האלה כבר יצאו מכל החורים. חבורה של מעצבנים."
"היהיהי! על ביל לא מדברים ככה!" גל אמרה לי.
"ועל טום כן..?"
"גם לא!"
"טוב כפרה, תירגעי."
יום למחרת נסענו לשדה התעופה, אני וגל.
כשפתאום הרגשתי מישהו נוגע לי בכתף...
היי, אני עפרי, אני בת 15 מאיזור המרכז.
מקווה שנהניתם מהפרק. להת'. 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
