אז התפטרתי מקפה גרג,היה לי כל כך חרא שם שאי אפשר לתאר
העבודה עצמה הייתה נחמדה לאללה אהבתי להיות ברמנית קפה, וזה שונה מהכל
תאמת קיבלתי הרבה ניסיון מהם תכלס היינו באווה ולמדו שם על הקפה וזה
ולכל מקום שאני ארצה ללכת יש לי נסיון ושם.
אבל עדיין, סבלתי
סבלתי כל החודשיים האלו, עצרתי את החיים שלי בשביל לעבוד שם
הנסיעות לת"א אחר כך לחיפה אחר כך שיובל ודנה באו לסניף שלנו סבלתי כמו שאני לא סבלתי בחיים בעבודה
שנאתי להיות שם, התפללתי שהזמן יעבור ואני לא אראה את הפרצוף שלו או שלה יותר.
אחר כך גיליתי שיש לי מנהל משמרת שלא חכם במיוחד לא נחמד במיוחד והאח העוד יותר שמוק שלו שמנהל את המטבח שכל בוקר פותח
לי את היום ב"תכיני למנהל שלך קפההההה עכשיו!" ומה עם הבונים שיש לי זה העסק שלך ?! הם לא יותר חשובים מהתחת שלך ?!
ומבחינתו שהוא בא קודם כל צריך להכין לו קפה שילכו קיבינימאט כל הבונים וכל הלקוחות.
איך אפשר להעביר משמרת ככה ? עם הערות עוקצניות מאיזה שני ערסים שההורים שלהם הביאו להם כסף לפתוח עסק.
עסק של צעירים, ואני לא מדברת ממרומי הגיל שלי אבל עבדתי במספיק מקומות וגם שאנשים בסביבות גיל ה20 מנהלים אותם
ואף פעם זה לא התנהל ככה בצורה מגעילה.
מכאן באה ההחלטה לעזוב,
כמה אפשר לסבול ?! אני לא בת 40 שיש לי בית לפרנס , אני יכולה לקום וללכת ולחפש משהו אחר
אבל אז המחשבה של כמה עברתי בשביל להיות פה
אולי יהיה יותר טוב ? איזה יהיה יותר טוב ?! מה השתגעתי ?! לא מעבירה פה עוד שניה מהחיים שלי.
והכי הזוי שמאיה ראתה את זה בשבועיים שהיא הייתה שם , היא ראתה שהעסק הזה על הפנים והולך להיות חרא עוד יותר.
חשבתי וחשבתי ודיברתי עם כמה אנשים על העניין (עוד 2 ברמניות שעובדות איתי ומלצרית)
והחלטתי שביום שישי אני אומרת להם להתראות, (יום שישי בשביל לא לדפוק לי את 2 המשמרות שנשארו לי).
שילשום הייתי בלונה פארק והפלאפון נשאר באופנוע, היו לי כל כך הרבה שיחות מהבית קפה
ידעתי שהם רוצים לדבר איתי על משהו.
התקשרתי , והמנהל שלי פיטר אותי בטלפון.
בטלפון ! מי מפטר בנאדם בטלפון ?! איפה הכבוד שלך ? שלך ושל העסק שלך ?
אכלתי כל כך הרבה כאפות ממכם שאני חושבת שמגיע לי את המינימום כבוד שתזמן אותי ותגיד שאתה מצטער על העניין
תביא לי את הכסף שלי ותלחץ לי ת'יד ונפרד ביפה.
במקום זה הוא בחר בדרך הכי מגעילה , אני הייתי הברמנית הראשונה שם זאת שאכלה את כל הכאפות
מדנה שבאה בהקמה ואכלתי ממנה צרחות , את ההתלמדויות שהרסו אותי ואיך שכחתי את יובל שהרס לי את המצב רוח כל פעם מחדש.
היום באתי לשם ולקחתי את הצ'ק של ושל מאיה וגם הסכום שקיבלתי לא היה נראה לי לעניין
לכמות שעבדתי+ההתלמדויות שעשיתי ממש לא לעניין.
הבעלים שאל אותי אם דיברתי עם הסניף בדיזינגוף כי הם רוצים שאני אעבור לשם,
אמרתי לו שאני אסתדר תודה רבה.
לפני שהלכתי הוא שאל אם אני כועסת עליו או משהו...
עניתי שאני לא כועסת רק מאוכזבת מהדרך שהוא בחר לפטר אותי ואני בטוחה שהוא שמע אותי מדברת על זה שהייתי במחסן
כי יש שם מקרופון ומצלמות. יש דרך לעשות דברים בעיקר למי שעברה כל כך הרבה איתכם שהייתה איתכם מההתחלה
ספגה כל דבר אפשרי כאילו העסק הזה שלי. אני חושבת שמגיעה לי את המינימום כבוד.
ואם היית מכבד את עצמך או את העסק שלך היית נוהג אחרת, ואני מקווה שככל שהזמן יעבור תנהג אחרת.
הוא היה בהלם ממה שאמרתי ואמרת שהוא לא מבין מה מוזר בזה בלפטר בטלפון כאילו אנשים עושים את זה ביום יום.
אמר לי בהצלחה, עניתי לו תודה אני תמיד מצליחה והלכתי.
הרגשתי שאמרתי את מה שיש לי להגיד למרות שיש לי עוד די הרבה עליהם ואני לא מבינה איך אנשים עוד עובדים שם וסובלים את היחס המגעיל מהם.
חסרות לי עוד 2 משמרות שהם לא שילמו לי עליהם ותלוש משכורת,
עד השקל האחרון אני הולכת לקחת משם.
בנתיים דיברתי עם הסניף השני שמאוד אהבתי את הבעלים והם אותי,
בלי שום פוזה בלי שום ליכלוכים אחד על השני ובעיקר על העובדים מצד המנהלים.
נטו באים לעבוד ובלי לשחק בקקה.
נראה מה יהיה
עד אז... יהיה טוב :-)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
לכת
