לא היה משו מענין.
שעור ראשון היה סתם,לו משו מיוחד.
שני גם נדמה לי אם כי אני פאקינג לא זוכרת.
סתם יום דבילי.
כל יום שעובר אני מבינה יותר ויותר שכשלעדן הכלבה הזות נוח משו פתאום אני ממי,
חמודה,
נשמה וכל הדרעק'ס הזה.
שיעור שלישי נדמה לי,
אולי רביעי,
עדן צריכה ממאיה עט.
"ממי,אפשר עט?"
מאיה:"בטח,קחי"
אני:"ממתי התחלת לקרוא לה ממי?"
עדן חייכה חיוך אכזרי ושטני ביותר:"מה אכפת לך?"
אני השתתקתי והסתובבתי אל הלוח.
זה היה שיעור אנגלית.
בערך עד סוף השיעור,חשבתי למה לא החזרתי לה.
עדן,
הילדה הטובה והכוסית,(עלק כוסית)
אומרת לחברה הכי טובה שלה,
"מה אכפת לך?"
מזה מה אכפת לי?
מה אני קיר?
לא חמודה אני החברה הכי טובה שלך!
ככה לפחות זה היה פעם.
פעם,בעבר הרחוק.
פעם.
פעם זה היה.
טוב ילה לצאת מהדיכי ולעבור לדיכי הבא.
נגמר בצפר.ליוסי יש היום יומולדת.
אני ושקד המניאקית שלא הגיעה למזלי,היינו ועדת בלונים ויומולדת.
אבל כמובן בגלל שהיא לא הגיעה,
אני הייתי צריכה לנפח.
בסוף היום נתתי לו.
עכשיו לי יש היום אימון כדורסל.
שיחקנו בבלונים וצרחנו כמובן.
פתאום מאיה קולטת את דני רץ.
דני למי שלא יודע הוא המנהל.
הוא נכנס לכיתה.
"כולם לעמוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!שאף אחד לא יזוז!"
(מדד דפיקות הלב:10 דפיקות במאית השנייה)
"מה זה?אני צריך לרוץ בכל הבצפר כמו משוגע?אני חשבתי שמשו קרה,שמישו נפצע,מזה?מה אתם עושים פה בכלל בשעה כזאת?"
אני בכל ציוץ של עכבר:"יש לנו אימון כדורסל"
"בכיתהההההההההההההההההההההה?"
"לא,זה מתחיל באחד וחצי"
"אז למה אתם פה?כולם לצאת מבצפר..............."
נדחפתי(עוד הוכחה שאני הכי אמיצה):"אבל זה בבצפר"
"לא מעניין אותי!צאוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!!
ארזנו תיק ויצאנו.
שיחקנו קצת בחוץ.
נכנסנו לאימון כדורסל.
באימון היינו 4 בנות,בנים לא הגיעו.
היה לי מזה קשה!!!
המאמן בטוב לבו,החפרן הזה,אמר לי שזה בגלל שאני שמאלית והשיעור בנוי לימנים.
(wtf)
כאילו מה הוא מצפה שאני יעשה?
ככה נולדתי?מה אני אשמה?
אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
קיצר,סורי שעברתם עכשיו חפירה.
כינוי:
STAMYALDA
בבלוג זה
בכל הבלוגים
