היא הייתה בת 13 ,
היא אהבה אותו יותר מהכל ,
היא הייתה מוכנה לחוות הכל בשבילו ,
אבל את הדבר הכי חשוב היא לא הייתה מסוגלת
להגיד - שהיא אוהבת אותו ... :[ 3>
מפני שלא הייתה מסוגלת לשמוע את האמת , האמת
של המציאות ...
בכל פעם שראתה אותו ליבה פעם בחוזקה , רגליה
רעדו
והיא התאהבה בו יותר ויותר ...
יום אחד ,
הוא ניגש אליה ושאל אם אפשר לדבר איתה לרגע
היא חייכה וכמובן אמרה "בסדר"
הם הלכו לצד , עיניו החומות נצצו
והוא לחש לה: " אני צריך לספר לך משהו ... "
היא הייתה בטוחה שהוא הולך להגיד לה שהוא אוהב
אותה
אך הכל היה אשלייה , אשליה של המציאות
הוא רק ביקש ממנה דבר כל-כך שוליי
היא ענתה לו בחיוב , והלכה.
היא הסתגרה בחדרה כל-כך הרבה זמן
עד שהיא החליטה שהיא לא מסוגלת יותר.
היא כל-כך רצתה לעזוב את העולם הזה ,
לשכוח ממנו , אך היא ידעה שלעולם זה לא יקרה!
האהבה חזקה - כן , כן , האהבה חזקה יותר ממנה.
היא שכבה במיטה שעות ארוכות
וחשבה , חשבה על הכל , היא פנתה לעצמה ושאלה
" למה ?! , ללמה ה' ?! , למה נתת לאהבה להשתלט ?!
למה הוא בחיים לא יאהב אותי ?! לפחות לא כמו שאני
אוהבת אותו "
היא הבינה שאת העולם היא צריכה לעזוב.
היא נכנסה למיטה , הסתכלה בחלון , וסגרה את
עיניה...
העיינים שהביאו לה כל-כך הרבה דמעות,
נסגרו ל-ע-ו-ל-מ-י-ם-!
היא חשבה שזה הפתרון היחיד להפסיק לסבול!!...
למחרת בבוקר , הטלפון צלצל , היא לא ענתה –
היא לא יכלה ,
זה היה הוא , והוא השאיר הודעה
" אממ .. את זוכרת שלקחתי אותך אתמול לצד ?!
ומה שאמרתי לך , זה לא מה שרציתי להגיד =/
רציתי להגיד ש... ש... [הוא גמגם]
א נ י - א ו ה ב - א ו ת ך
פשוט לא הייתי מסוגל לומר לך בפנים ...
כשתשמעי את ההודעה , בבקשה תחזרי אלי. "
וניתק!
והיא [?!]
לא חזרה אליו מעולם , מפני שהיא לא יכולה
עכשיו היא חופשייה , חופשייה כמלאך ,
מלאך שנשבע לשמור עליו משמיים ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
