נסעתי היום  באוטובוס ופתאום היה שיר של עופרה חזה, שעכשיו נמצאת בשמיים. לפני שבוע וחצי גם אבא שלי הצטרף אליה. כל מי שגדלתי על ברכיו או לפחות חלקם, הולכים לעולמם פתאום ולנו לא נותר אלא לקבל את הבשורה המרה ולבכות על מר גורלנו.

לא הייתי קרובה אל אבא שלי, היו אפילו רגעים ששנאתי אותו, והוא אותי

אני מנסה לזכור אותו בצורה הטובה, הוא עשה מה שהבין, והותיר אותי נכה בנפשי וגם חלק מאחיי

איך מתמודדים עם מערכת יחסים שכזאת

חשבתי וקיויתי שאולי עם הזמן ועם הגיל תבוא גם ההבנה והסליחה ההדדית, אך לשווא. אבי הלך לעולמו והותיר את יחסינו כפי שהם

אבא, עכשיו אתה בשמיים ושומר עלינו ועל אמא במיוחד, וגם אנחנו דואגים לה ועושים כל שביכולתנו

אנא חכה לי בגן עדן כדי שלפחות שם יפתרו בעיותינו ויבוא מזור לצרות ולכאבים שהיו

למדתי הרבה על האחים שלי, חלק מהדברים הייתי מעדיפה שלא לדעת

ב 30 לנובמבר יגיע היום ה29 (כמעט 30 שיוצא בשבת) למותך

רציתי שתדע, שאני סולחת לך וגם לאמא על הכל ואני מקווה שאתה מבין וסולח גם כן

שמור עלינו מלמעלה

                                                 אוהבת, בתך