היום בני דודים שלי באו לבקר,
הם צעירים שניהם ולכן כ"כ כייף לי איתם.
כשאנחנו ביחד, אני נותנת לעצמי לברוח לעולמות רחוקים, שביום יום אין לי זמן,
או אפילו רשות להיכנס אליהם.
השהות עם ילדים קטנים עושה לי כ"כ טוב על הלב, מחזירה אותי לעברי,
נותנת לי כנפיים ממש.
כשאני איתם אני יכולה להשתטות(?), אני יכולה לרוץ כמו משוגעת , אני יכולה לצעוק כאלו לא
קיים איש מלבדנו והתגובה היחידה שאני אקבל זה צחוק מתגלגל ומאושר,
ולפעמים אפילו מצטרפים אליי.
כשאני מתנהגת כך ליד ילדים גדולים, יסתכלו עליי בעיניים מזועזעות ופשוט ילכו.
אני מתגעגעת לילדות שלי.
והם.. הם כמו מפתח, לדלתות נסתרות, שמאחוריהן מתחבא הדימיון העצור,
עולמות אסורים,חיים אחרים.. מעין הצצה אל תוך הילדות היקרה והאבודה שלי.
וזה כייף, אני מודה, כייף לי להיות בקרבת ילדים שצעירים ממני, אפילו
בשנים אחדות, זה מחזיר אותי אחורה, לתקופות שאני מתגעגעת אליהן,זה עושה לי טוב..
אני כ"כ מתגעגעת והיה כ"כ נפלא ביחד, תהנו מהתמונות, הם יפהפיים