אז את מתאהבת, פוגשת את האדם שאת בטוחה שישאר איתך לנצח. אתם תקופה ביחד מאוהבים וצעירים מרגישים כל רטט ביחד את המשיכה הזאת וההתרגשות שעוטפת אתכם כל בוקר מחדש.. הציפייה לאסמס בוקר טוב בבוקר וללילה טוב בלילה. ההתרגשות לראות אותו כשאתם נפגשים הפרפרים בבטן והשמחה האין סופית הזאת שאת בטוחה במאה אחוז שאף אדם לא יכול להרגיש חוץ ממך.
ואז אתם נפרדים, פרידה זה כואב וואו, כמה שזה כואב.. את מרגישה כאילו שחלק ממך נופל ונשבר ואתה נשארת שם לבד שרויה בכאב של עצמך בטוחה שהלב שלך לא יכול לספוג יותר כאב, הכל מתמוטט מסביבך. את בטוחה שאף אחד בחיים לא יוכל להבין את הכאב שאת חווה.. הימים במיטה הדמעות שממזמן יכלו למלא כבר את הכינרת ולהציל משפחה באתיופיה מהתייבשות כוללת. הזכרונות בשירים ובהתכתבויות והתהיה האם לשמור את המכתב הכל כך יפה שהוא כתב לך שטסת לחו"ל וכבר בטיסה קראת אותו 50 פעם וכל פעם בכית מהתרגשות. ועכשיו, עכשיו את כל כך מפחדת לקרוא אותו הוא שמור לך במגירה בתוך קופסא קטנה שאת ממש לא רוצה לזרוק. והקופסא הזאת רודפת אותך ימים ולילות. קוראת לך לבוא להציץ אבל את פשוט לא רוצה להכאיב לעצמך עוד כי את כל כך מפחדת שעוד זעזוע אחד שהלב שלך יקבל ואת לא תצליחי לעמוד יותר על הרגליים.
ואז, אז עובר שבוע- וזה קצת פחות כואב. ואז את מוצאת את עצמך מחייכת קצת פה ושם ומספרת בדיחות פה ושם.. וצוחקת, צוחקת מבחוץ בתקווה שזה ישפיע בבפנים.
ואז שבועיים.. והחיוך מתחיל להתגמש ולהשאר את מוצאת את עצמך כואבת קצת מין כאב קטן פעם ב כשאת שומעת את השיר שלכם או נזכרת בזכורנות שלכם.
ואז חוד עובר לו, הו אז בחודש החלטת שלא יצאת מהשוק והאגרוף הקטן הזה שדחפו לך לאגו לא יעצור אותך לנצח, אז את מוצאת לעצמך איזה "ריבאונד".
עכשיו "ריבאונד" זה סיפור שלם לעצמו. יש משמעות מאוד מוזרה כי זה אמור להיות זה שיחליף לך את הדמות הזאת ששמורה לך בראש לבנתיים.
אז בהתחלה את משווה, את המראה את המבט את הנשיקה את הדרך התנהלות את הסקס.
ואז הריבאונד טיפה מוצא חן בעינייך, אבל מאוד ברור לך שאת לא רוצה לחזור למערכת יחסים כי עכשיו יצאת מכזאת אבל כיף לך.. כיף לך לקבל הודעות בבוקר ובערב ולהרגיש נחשקת. וכיף לך לבלות עם מישהו בים קצת ולהרחיק את המחשבות מעצמך.
ואז את מתחילה לחשוב על ה"אקס" על כמה שאהבת אותו וכמה שהוא הרגיע אותך. ובעיקר כמה שלמדת ממנו..
למדת מה את רוצה במערכת יחסים ומה לא. למדת שאולי רצת קצת מהר מידי להתאהב ולהרגיש ושאולי נפתחת מהר מידי.. למדת שמערכת יחסים יכולה להיות נפלאה ושאת באמת מעריכה את הבן אדם הזה שהיה בשבילך אהוב, ובמיוחד חבר הכי טוב.
והריבאונד מראה לך צדדים אחרים בעצמך שלא הכרת עם ההוא. הוא גורם לך להרגיש ולחשוב דברים שאולי לא הרגשת מקודם. ואת משלימה עם העובדה שבפנים, ידעת מה קורה, ידעת שאולי זה לא היה מה שעשית מזה בראש שלך.. שאולי בפנים הרגשת שזה לא הכי נכון לך אבל היית מוכנה להתעלם מהכל בשבילו. ופיתאום יש לך הקלה קטנה ונשימה קטנה שמרגישה טיפה כמו התרגשות שאת באמת אבל באמת מבינה שאולי זה היה נכון בשבילך והוא פשוט היה אמיץ מספיק בשביל לקבל את ההחלטה.
ואז את מבינה,
את תמיד תאהבי אותו כי הוא האהבה הכי גדולה של חייך אבל ליפעמים אפשר לאהוב גם מרחוק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
