חולמת.

אז סיימתי טירונות. 

יום א' מתחיל הקורס..

אין לי מה לכתוב, שום דבר לא חדש,

אני מתגעגעת להכל ולכולם ולא בא לי התחלות חדשות, אני גרועה בהתחלות חדשות.

אני צריכה להוכיח את עצמי ולהצטיין ואפעם לא הייתי טובה תחת לחץ ותחרויות. 

אבל אין לי ממש ברירה, וכולם אומרים שזה כייף וחוויה, 

תלוי לאיפה את לוקחת את זה ואיך את רואה את הכל. 

לפחות משהו אחד מאחוריי. 

לא יכולה לתת לעצמי לשקוע;

גם כי אין לי זמן בכלל לרחמים עצמיים [ובאמת שזה מתסכל], 

וגם כי אני לא אצליח לשרוד 24/7 ולנסות להכיר אנשים חדשים ולהתחבר,

כל עוד אני אחשוב שאני כישלון גמור.

אז בינתיים? אסור לי לחשוב, אסור לי לפחד, אסור לי כלום בערך. 

רק להתקדם, עד שאני אבין לאיפה הגעתי ולאן אני שייכת,

ואז אולי יהיה קצת מותר להתפרק. 

נ.ב. שברתי צום. 

אני יכולה לתת את התירוץ האמיתי, אבל תכל'ס סתם לא היה לי כוח. 

אולי אני שומרת אני שומרת את הכוחות הנפשיים שלי לדברים אחרים, ואולי זה חבל.. 

בכ"א למי שצם שיהיה המשך צום קל וגמר חתימה טובה לכולנו. 

שבת שלום.

~