עריכה.
אני לא יודעת מה יש לי.
אני רוצה שליטה, אני רוצה שלמות.
אתם לא יודעים איך זה מרגיש, איך הכל שווה לפח ולזבל אם אין לך משהו להצטיין בו, להיות הכי טוב.
ישלי צורך בלתי נמנע בתשומת לב, בלהיות הכי נוצצת וטובה בחדר..
אבל אני לא מתפרעת, אני לא רעשנית, אני שקטה וביישנית.
אז איך עושים אתזה? איך?..
לא מתאים לי לחיות חיים בינוניים ושקטים.
אני צריכה קיצוניות, אני צריכה אתזה.
אני לא בנויה לזה.
לפעמים אני מרגישה שכשאני שותה אני הופכת למשהו אחר, הרבה יותר נועז ובלי גבולות, בלי גבולות לכלום.
גם את זה למדתי לאזן, אני לא מסוגלת באמת לאבד שליטה.
למרות שכבר התחלתי לאבד, שיחררתי, שיחררתי כ"כ הרבה..
לא נשאר לי כלום. איכס.
אני רוצה עוד, רוצה רחוק יותר, לא טוב לי כאן.
לא טוב לי עם ההעמדת פנים הזאת, עם השגרה המחורבנת הזאת.
שיקרה כבר משו.. אני ככה קרובה לחזור לפעם -
רק כי שמה היה לי אקשן, שמה התנהגתי בצורה קיצונית, וזה כייף.
אני מתגעגעת לזה..
אני נואשת לתשומת לב מטורפת, לשלמות לכל כיוון..
הרי זה לא אפשרי, זה מטורף.
אני צריכה לפתח פיצול אישיות כדיי לחשוב בכלל שתהיה אפשרות.
אני, כרגע, בתור נועה שעכשיו -
לא תגיע לשום מקום רחוק.
לא עכשיו ולא בכלל.
אני חלשה, אני מוותרת ונכנעת להכל ולכולם,
אני לא מתבלטת ולא מצטיינת,
נשארת במקום הקטן שלי ומחכה.
אלוהים יודע למה, אבל מחכה.
וזה לא מגיע ופתאום אני מבינה.. שזה גם לא הולך להגיע.
זה נשאר ככה, וככה זה גם ישאר.
איכס.
לא רוצה.
אני רוצה שינוי.
איזה שינוי? על מי את עובדת? את כ"כ חלשה.
את כ"כ מטומטמת..
חיה לך במין עולם קטן, דוחקת הכל הצידה ומנסה לפתח איזשהי גישת אופטימיות שקר כלשהו שהכל בסדר וככה נהנים בחיים, ככה צריך לחיות וככה מסופקים אבל לא, את לא מסופקת. את מחכה לסופ"ש רק לשניה שתוכלי לשתות ולהתפרק ולהימרח על כל דבר שזז, כל דבר שזז.
אלוהים יודע למה את עושה אתזה, את מרגישה חסך, את מנסה לפצות עליו בסופ"ש כשכולך שתויה ואז יכולה לצאת דמות אחרת, קיצונית יותר, יפה יותר? בכ"א, היא תגיע רחוק יותר,
הרבה יותר.
וזה לא משנה לאן, רק רחוק יותר, רק לא להישאר תקועה בכלום והבינוניות שהשגת כ"כ יפה עד עכשיו,
איכס.
את מגעילה אותי.
נימאס לי ממך.
לא השארת לי כלום.
כל מה שחלמתי וכל מה שרציתי, החלומות שרציתי להגשים והתפקידים שרציתי לכבוש -
את הכל הרסת לי.
את והביישנות, והחוסר ביטחון..
חוסר חושניות.
כלום לא השארת לי.
השארת אותי עם עוד אלפי בנות ובנים שטחיים שלא יודעים מה הם רוצים מהחיים שלהם,
שלמות אני רציתי.
מה הבאת לי עד עכשיו? כלום.
את אפס. הרסת אותי.
לא נשאר לי כלום.
והכל, הכל בגללך.
את מגעילה אותי..
את לקחת לי הכל.
למה איתך?!!?!
אני צריכה מישהו מושלם,
או לפחות מישהו שלא מפחד לעשות הכל כדיי להיות אחד כזה.
את לוזרית. את לא תעשי כלום אלא אם יכריחו אותך.
את יכולה לקחת כמה אלכוהול או סמים מצידי כדיי לברוח מהמצב הזה שהגעת אליו,
כדיי לנסות לרדוף אחר השלמות -
אבל היא כבר לא תגיע אלייך, אף פעם,
את יודעת למה?
כי לא מגיע לך.
לא מגיע לך.
את ההזדמנות שלך פיספסת.
ועד שלא תתחילי לעשות צעד קיצוני -
בכל תחום,
אין לי מה לדבר איתך.
איכזבת אותי ואיכזבת בגדול.
ואם הייתי יכולה להרוג אותך,
תאמיני לי, וזו הבטחה שלי -
שאת כבר לא היית פה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
