Free_My_Soul

אני עדיין בטוחה שאני חולמת.

כיאילו אני? עברתי?

אין מצב.

"שלום עדי?"

"כן?"

"מדברים מחיל האוויר, עברת את המבחנים לתפקיד מודא"ל מוטס"

"באמת?!"

"כן.."

"וואיי.. אממ.. אוקי."

כולי הייתי בהלם מה אני יעשה.

טוב זה התפקיד שרשמתי שאני רוצה במנילה.

זה הדבר השני שרציתי אחרי שחלום הטייס התנפץ לי.

זה הדבר היחיד שבאמת גרם לי לחייך השבוע.

נקודה אור בתוך כל החושך כמו שאומרים. =]

בינתיים הבית מתמלא ארגזים.

אני לא מאמינה שאני עוד מעט עוברת.

זה נראה כל כך רחוק פעם, ופתאום הדברים נראים כל כך קרובים.

פוסט הבא אני יקדיש לזה.

אני מאמינה שעד אז אני כבר יארוז כמה דברים.

לילה טוב לכם.

היה פה פוסט ארוך פעם

אבל יותר מדי אנשים קוראים פה

אנשים שאני לא רוצה שידעו כל מה שקורה לי.

אז משפט אחד.

"פוגע בה

ואז אומר

שהוא סובל שהיא בוכה."

מי שצריך להבין,

מבין.

אתה צועד אילם בלי כל
במציאות האיומה הזאת
רוחות קרות, נושבות אותך
אל תוך החושך
אתה בורח והזמן,בורח גם ממך
בורח גם, מעצמך ונעלם

אתה שוקע בדמיון
במציאות על גבול השיגעון
ומחפש, את האמת בתוך השקר
אתה פורח ונסגר שוכח ונזכר

אתה בודד בעולמך המיוסר

שלא תיפול ותישבר
שלא תכאב יותר
במציאות האיומה הזאת
היה לאיש אחר
שלא יגידו שאתה פתאום נשבר
שלא תכאב יותר שלא תכאב יותר
אתה בורח, בורח מהזמן