אני באמת לא יכולה לתאר מה אני בדיוק מרגישה אבל מש שבטוח זה שאני מרגישה לבד...
אני לא מדברת עם אף אחד מהמשפחה שלי.. אני כל יום בשיחות עם המורה שלי שד"א אין עליה בעולם אם לא היא לא רוצה לדעת איפה הייתי עכשיו..
כל יום זה מלחמה אצלי כל יום אני כבר לא מתפקדת בשיעור אין לי כוחות לכלום אני מיואשת מהחיים האלה כבר..
כל יום אני לומדת עד 4 וזה פשוט מעצבן כבר אני באה כולי עייפה הביתה ולא מצליחה להירדם וזה נמאס לי לפחות אני מתנחמת בזה שמצחיק ושיש לי את המורה הכי טובה בעולם שחיבוק ממנה זה עושה לי את כל היום..
בטח מי שמכיר אותי ורואי אותי יומיום אומר לעצמו אין מצב שזו אני אז כן אני רוצה לומר לכם שאני פשוט מסתירה את ושאם תהיה לי התפרצות על מישהו/י מכם תדעו שזה לא בכוונה כי רק לכם אני יכולה לבוא אני מקווה שתבינו אותי..
עוד 5 ימים יש לי יום הולדת אני מצפה למזל"טים! וגם אני מחכה ליום שישי כי אנחנו (הבנות) יוצאות למועדון שהוא לא בדיוק מועדון הוא יותר חווה נשמע משהו בן זונה מחכה ליום שישי :]
ביי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
noy...