אופ אני לא מצליחה להסביר מה עובר עלי,

מה קורה לי בראש,אני מתה שמישהו יצליח להבין את מה שקורה לי בראש,

אני חושבת יותר מידי ובקושי מוציאה חלק ממה שאני חשובת החוצה,ואם כן אז זה

לא מה שאני באמת מתכוונת וזה יוצא לא אני,ואני יוצאת מוזרה ואנשים לא מבינים אותי,

אם רק מישהו היה נכנס לי לראש אפילו לרגע להבין אותי,אפילו לי קשה להבין את עצמי,

יש לי חברות טובות שאני יכולה לדבר איתם ממש והכל אבל עדין משהו חוסם,אני עדין

לא אני ,אני מתה להכיר מישהו שממש יהיה כמוני ויבין אותי,לא שחברות שלי לא מבינות,

אבל לא באמת לא בקטע רע,הם חברות מדהימות,אבל משום מה אני לא מצליחה להוציא את המחשבות

מהפה,אני לא מצליחה לנסח משפט ולחבר מילים כמו שהם בראש שלי,אני מבינה יותר מידי

איך אנשים לקוחים אותי ורואים אותי וזה עוד יותר משגע כי אני מבינה איך כל אחד לוקח אותי

ולפעמים לא כמו שאני רוצה ואני בכל זאת לא מצליחה להראות מה אני,זה מטריף פשוט,

אפילו עכשיו קשה לי להתבטא,ועכשיו השאלה-זה קורה רק לי?

ניהייתי ממש מוזרה בזמן האחרון,אני לא מבינה למה אפילו,פשוט לפעמים אין לי כוח לאף אחד,

נמאס לי מהכל ,אין לי חשק לכלום ,תחושה נוראית לבנאדם שבד"כ הוא אופטימי ושמח ואוהב לכיף ולדבר עם אנשים,מוזר לי.

אפילו שאנשים מתכתבים איתי ושואלים לשלומי,אני נעצרת רגע,משהו מתהפך לו בבטן ובכל זאת אני רושמת "נפלא" או "הכל מעולה",

ואוי כמה שזה עושה רע,אבל אני לא יכולה להסביר את עצמי אז פשוט ממשיכה האלה ומסתירה את זה כביכול,אוי הרגשה נוראית.