חזרה הביתה..
טוב אז חזרתי לניו יורק.. לשגרה אחרי הרבה דחיות והסתבכויות שהיו לי בשלושה ימים האחרונים..
אני חוזר לרקוד ביום שני... אני כל כך מחכה לזה שבוע לא לרקוד זה יותר מידי בשבילי..
אז אני אספר לכם על השלושה ימים האחרונים שלי בישראל...
היום הראשון והשני:
טוב את היום הראשון והשני בליתי בחברת הצעיר המטורלל מהבר.
בבוקר שהתעוררתי אחרי לילה של שיחות הוא כבר לא היה לידי וגם לא בשאר הדירה נראה שהאדמה בלעה אותו.
לא לקחתי קשה את העניין והתחלתי להתעורר נכנסתי למקלחת ואחרי חצי שעה של מקלחת טובה אני בא לצאת ורואה אותו עומד ומסתכל עליי..
"מה?"
"סתם אני אוהב להסתכל עלייך.."
"אהה.. חשבתי שהלכת.."
"לעזוב אותך כל כך מהר..? לא נראה לי.."
"אמרתי לך כבר שאתה קצת שרוט..?"
"הזכרת משהו בעניין..."
"יופי... עכשיו צא ותן לי להתלבש...."
"אבל אני אוהב אותך ככה.."
"אני בטוח..."
"חחח בסדר בסדר אני יוצא.. 1-0 לטובתך... "
"תודה באמת.."
יצאתי מהמקלחת לבוש בבגדים ישנים שעוד לקחתי מהבית. ולמולי היה שולחן עם ארוחת בוקר הכי מדהימה שראיתי בחיי מחכה רק לי.
"זה בשבילי."
"לא.. זה בשביל השכן שלך.. הבנתי שהוא גם.. והוא פנוי.."
"מצחיק מאוד.."
"השאלות שלך מצחיקות..."
התיישבנו לאכול ואכלנו כמו זוג בהמות שלא ראו אוכל מימיהם.. אחרי שכבר כאבה לנו הבטן התיישבנו לראות איזה סרט לא מובן בטלויזיה ואז הוא אמר..
"בוא נבלה את הלילה על החוף.."
"אה..?"
"נו מה אכפת לך יהיה כייף..."
"מה כאילו באוהל..?"
"כן?.."
"זה נחמד... אבל אתה זוכר שזאת תל אביב.."
"אז בוא ניסע לחוץ אחר... לפלמחים או משהו.."
"אוקי.."אמרתי אבל אחרי שנייה נזכרתי שאין פה כלום.
"רק בעיה אין לי פה לא אוהל ולא ממש אוכל כמו שראית.."
"בסדר אני אפתור את בעיית האוהל אתה תכין בנתיים דברים נחוצים ונלך לקנות אוכל טוב.?"
"אממ טוב.."
אז ככה הוא יצא מהדירה בכזאת מהירות נראה לי שהוא חשב שאני הולך להתחרט. אני ניגשתי למלאכה להכין תיק. אחרי בערך שעה של אריזה ואיסוף דברים נחוצים סיימתי בהצלחה את המשימה בדיוק כשהוא התקשר. הוא ביקש שארד למטה.
הלכנו לעשות את הקניות ומשם נסענו ישר לפלמחים. התמקמנו שם בין הסלעים בסוף... וקפצנו לים.
היה ממש כיף ... ואז הגיע הלילה.
אני והוא נכנסנו לאוהל הוא בבוקסר קצר במיוחד... ואני בטי ובוקסר סבא..הסתובבתי בכוונה לנסות להירדם .
" אני אוהב אותך.."\
"זאת כבר הפעם השנייה שאתה אומר את זה ביומיים האחרונים, אתה חייב להפסיק.."
"למה אתה לא מקשיב לי..?"
"אני מקשיב... ואומר לך לשחרר.."
"אני אוהב אותך.."
"אתה לא מכיר אותי... "
"הכרתי אותך ביומיים האחרונים אני יודע את כל הסיפור ... סיפרת לי.. ואני יודע לאן אני נכנס.."
"לא אתה לא... אתה זוכר שיש לי מחר טיסה לניו יורק..?"
"אתה לא נוסע.."
"מז"א?"
"אני לא נותן לך לנסוע.."
"סליחה..?"
"מה ששמעת.."
"טוב תן לי לישון.."
"לא רוצה.."
"מה יש לך..?"
"אני רוצה שתנשק אותי.."
"דיי נו.."
"מה אני מכוער ..? זה העניין.."
"אוי תפסיק אם השטויות אתה מדהים ואתה יודע את זה.."
"אז תנשק אותי... תוכיח לי.."
התקרבתי עליו ורפרפתי קלות על השפתיים שלו נשיקה.
"מרוצה ..?"
"לא.."
"לילה טוב.."
הוא רק אמר 'זאת נשיקה' כשהסתובב ודפק לי נשיקה עסיסית מלווה בלשון שניסתה לחקור את חלל הפה שלי.הוא זז אחרי כמה שניות.
"לילה טוב.."
כשהתעוררתי בבוקר הוא עדיין ישן. החלטתי שאני פורש בשיא אתמול בלילה זאת לא הייתה סתם נשיקה זאת הייתה נשיקה עם רגשות ואם הוא מפתח אליי רגשות צריך לפרוש עכשיו. ארגנתי את התיק שלי... ואת הדברים הנחוצים לו השארתי שם. השארתי גם פתק עם הטלפון שלי בניו יורק והכתובת.
ועזבתי את המקום. לא ראיתי אותו יותר מאז.
היום השני:
טוב אז כן היה יום שלישי וזה לא אני שאשם. פשוט לא יכולתי לנסוע בלי לדבר עם אחותי החלטתי לדחות את הטיסה ליום שלישי בערב. ושיחה אחרי שדחיתי את הטיסה. הייתה שיחה לספיר.
צלצול 1... צלצול 2... צלצול 3... 4 .. 5...
"הלו..?"
"היי זה אני.."
"אייל..?"
"כן.."
"אסור לי לדבר איתך בטלפון... בוא ניפגש עוד שעה אני אשלח לך אס אמ אס איפה.."
ובאמת אחרי 10 דקות הגיע אס אמ אס עם המקום.. איזה בית קפה נחמד בדיזינגוף..
היא הגיע לשם ופשוט קפצה עליי.. והתיישבנו לדבר היא כרגיל הזמינה מיץ תפוזים ואני הלכתי על מקיאטו.
"אז אסור לך לדבר איתי..?"
"כן לפי הכלל החדש בבית.."
"יפה לאבא.. כל הכבוד מאוד בוגר מצידו העניין.."
"דיי אייל... בוא לא נדבר על זה.."
"נכון העיקר שאנחנו השלמנו... אבל עדיין אני נוסע מחר לניו יורק איך אנחנו נוכל לדבר ...?"
"אמממ כבר חשבתי על זה... קניתי טלקרט.."
"זה עוד קיים הדבר הזה..?"
"תתפלא..."
"אוקי... רגע... איך ידעת שאני אשלים איתך..?"
"חחח אתה לא יכול בלעדיי הרי.."
"ביץ'.."
"ביץ' אתה"
"חחח "
"אז מה .... יש בחור חדש.... מי זה..?"
"מה..?? איך את יודעת..?"
"אממממ... בוא נחשוב... אתה עייף יש לך ניצוץ כזה בעניים וחיוך עגום... כן בהחלט בחור.."
"אוקיי.. כן יש אחד אבל זה נגמר.."
וככה שפכתי בפנייה את כל הסיפור והמשכנו לדבר על עוד כמה דברים שעות עד שהיא קיבלה שיחה מוזרה מאוד ונעלמה כאילו לא הייתה... זה נשמע לי מוזר כי מצב הרוח שלה השתנה בבת אחת כאילו משהו נורא קרה.
הזכרתי לעצמי לשאול אותה מה העניין בהזדמנות...
היום השלישי:
טוב אז כבר הכול היה מוכן ליד הדלת ואני ניסיתי לאכול את ארוחת הערב שלי ולצפות בפרק של חברים בזמן שצלצל פעמון הדלת. ניגשתי לפתוח ולמולי הוא עמד, ניר.
"באתי רק לשאול שאלה אחת.. אני מבטיח ללכת אחרי זה.."
"בסדר..בוא תיכנס" הוא באמת נכנס וכשהצבעתי על הצלחת הוא סירב לאכול.
"אני מקשיב.."
"גם אתה הרגשת את הפרפרים האלה כשהתנשקנו..?"
רציתי לשקר לו אבל לא יכולתי... "כן"
הוא נשם עמוק..
" אז למה אתה נוסע..?"
"זה כבר שתי שאלות.."
"אתה צודק.." הוא התכוון לקום..
"אמרתי לך שאני נוסע... זה היה ידוע לך מראש.."
"כן אבל אתה לא חייב.."
"אני חייב, כל החיים שלי שם... החברים העבודה הבית שלי האוכל שאני אוהב המקומות שאני מבלה... פה מה יש לי.."
"יש לך אותי.."
"דיי ניר כבר דיברנו על זה יותר מידי פעמים.."
"אתה צודק... אני אזוז.."
ליוותי אותו לדלת כשהוא פתאום הסתובב אליי ונישק אותי בפרעות אך גם במתיקות כזאת שאני לא אשכח בחיים.. אחרי כמה דקות של נשיקה פרועה התנתקנו מתנשפים... "בוא נלך למיטה" הוא אמר..
ואני רק סימנתי עם הראש לא... הוא הסתובב ויצא מהדלת בה הוא נכנס... וככה זה נגמר.
כן.. ועכשיו אני פה.. כל כך רחוק.. אבל חושב עליו...
אייל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
