| סתם עוד בלוג על כאבים, כעסים וכל מה שביניהם. |
| 11/2007
 סופשבוע
אוך אני מתה על סופי שבוע. לדבר עם חברות עד מאוחר, לקרוא מתי שבא לי, לצייר מתי שבא לי, לראות סרטים וטלוויזיה. אבל לא הפעם. יש לי עוד בסך הכל שבועיים לבגרויות. שמונה נושאים. שניים מהם אני לא קולטת בשיט. מתמטיקה של כיתה י' במקום ט'. את הספר לבגרות בספרות אנגלית עוד לא קראתי בכלל. אבל אין לי כוח. כל השבוע אני לומדת, חוזרת על החומר, מכינה שיעורים, עושה דפי חזרה. די! בסופשבוע מגיע לי לנוח. הלוואי שזה היה כזה פשוט.
היום יום ההולדת של בת דודה שלי, אז מאי, מזל טוב יפה שלי, מתה עלייך. 3>
טום מתחיל להרגיז. כאילו אני יודעת שהוא חבר ממש טוב שלי ושהוא הבחור הכי חמוד בעולם, אבל הוא תמיד מבקש ממני עזרה במתמטיקה במסנג'ר. הוא באותה כיתת מתמטיקה כמוני, וזה ממש סיוט לענות על כל מה שהוא שואל אותי. נכון, בהתחלה זה מאוד החמיא לי כי חשבתי שכולם בכיתה הזאת חושבים שאני סתומה ואז כשהתחלתי לשבת עם בילי התברר לי שהם בעצם חושבים שאני סוג של גאון מתמטי. אבל עכשיו אני מרגישה כאילו טום מתחיל לדבר איתי רק כדי שאני אענה לו על שאלות. הממ.
אני מתגעגעת לדניאל. נכון שאני רואה אותו כל יום חוץ מבסופי שבוע אבל מאז שהוא עם בוני הזאת שלו, הוא השתנה. זה פשוט לא אותו דבר. כאילו הוא הופך מרוחק יותר. הוא לא מתחבר למסנג'ר וגם למייספייס הוא כבר לא ממש מתחבר. זה מאוד מרגיז אבל מה יש לי לעשות?
ענייניי הנשנש לא מתקדמים, לצערי. לפעמים אני שוקלת פשוט לנשק אותו בהפתעה בבוקר, ליד הלוקרים. אבל אני לא כזאת.
טיגל הזונה הזאתי כל הזמן מתחילה איתו. עצבים.
שבוע טוב
| |
 החלטה חדשה. עזרו לי!
זהו. הגיע הזמן. אין לי ברירה. אני מתחילה דיאטה. אני חייבת. יש לי חילוף חומרים סופר מהיר, מה שאומר שזה לא ידרוש הרבה מאמץ חוץ מלסגור את הפה כשמגיע ג'אנק פוד. באאאאאאאאה. חבריי, קוראיי, בנות דודותיי ואנשים אחרים שאני מפנה לכאן כדי שיהיו לי תגובות ואני לא ארגיש בודדה במערכה: עזרו לי! טיפים ועצות יתקבלו בברכה.
אחלו לי הצלחה.
| |
Holy Buddhas
אוקיי. אני מובכת עד עמקי נשמתי.
הנה הסיפור.
ביום שיש, cשיעור אנגלית (ספרות) הובילו אותנו לחדר המחשבים. התיישבתי ליד רייצ'ל ומהצד השני שלי היו שני מקומות ריקים. מהצד השני של חדר (עאלק חדר, יותר כמו מסדרון....) המחשבים, ישב דניאל באלכסון אליי ולידו שני מקומות פנויים. בכל מקרה, הנשנש החליק למושב לידי למרות שדניאל ישב ממש קרוב ודניאל חבר ממש טוב של הנשנש. בכל מקרה, הוא דיבר איתי המון והחזיק לי ביד (לא בצורה רומנטית אלא סתם את הזרוע אבל בכל זאת) ואז מייקל האידיוט סיפרבדיחה ממש מטומטמת והתחיל להציק לי "את אוהבת את הבדיחה שלי?" בלה בלה בלה.... ובסוף התעצבנתי ואמרתי "הבדיחה שלך כל כך מצחיקה, שנונה, חכמה ומקורית!" ואז, בדיוק כשדיברתי עם הנשנש וצחקנו והוא חייך את החיוך המהמם שלו..... מייקל אמר, בקול ממש רם "תגידי אופיר, את עדיין אוהבת את צ'רלי?" אני הסמקתי עד עמקי נשמתי, אבל רייצ'ל הצילה אותי "לא מייקל, אל תהיה אידיוט! היא אוהבת את יידיד שלי כריס, דהה!" אבל לא נראה לי שדניאל קנה את העניין. בכל מקרה, הנשנש פשוט המשיך לדבר איתי. אבל עדיין!
ועכשיו את עושה בייביסיטר לשתי בנות מעצבנות שבא לי לחנוק ואפילו לא מקבלת על זה כסף. בודהה, אנא עזור לי!
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
