עמוד העדכון כבר השתנה, ויש פה מיליון פונקציות שאין לי מושג למה הן נועדו. לא כתבתי פה כבר כחמישה חודשים, ולמעשה בחודשיים האחרונים גם לא כתבתי יותר מידי מחשבות או רגשות, שלא קשורות לפוליטיקה, יחסים בינלאומיים, תקשורת חזותית או יותר מושגים שנגמרים ב-יזם. שונאת לכתוב אינדיבידואליזם. כזאת מילה ארוכה. אבל איכשהו אני תמיד מקלידה את המילה "חקלאות" בטעויות וורד. מי חשב שבשיעור אחד אפשר לכתוב כל כך הרבה פעמים את המילה "חקלאות". אולי כדאי להסביר שלמדנו על פיאודליזם? ה-יזם האלה.
לא כתבתי פה כבר כחמישה חודשים, אבל זה עדיין איפשהו איכשהו באיזשהו אופן - בית.
בית למחשבות שלי, לרגשות שלי, שפעם עוד ידעתי מי קורא, היום אני מרשה לעצמי להניח שהטקסט בעיקר בשבילי.
אני כבר לא ממש צריכה את הבריחה הזאת לבלוג אפור עם כותרות כתומות. יש לי כתף תומכת ואוהבת ואוזן קשבת וכשכל-כך טוב, אין צורך להתבחבש במרמור ושילה סטייל. קשה לי עם השירים של שילה על הבוקר, בדרך לאוניברסיטה, כי זה לא מצב הרוח שלי. אז אני מחפשת את "מרגנית" ומקווה שאף אחד לא יראה את החיוך שלי, כי קצת מביך...
כבר הרבה רציתי להיכנס לכתוב ולהכריז שאני חיה. אז עכשיו ניצלתי הזדמנות, קצת זמן פנוי וחשק.
הולך לי מצוין, תודה ששאלתם. אני ממש מרוצה, וגם ממש לחוצה, אבל זאת אני ותמיד אני ככה.
אני קצת חוששת מהעבודות ומהמבחנים, אבל נו באמת.
קטן עליי.
לילה טוב :)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
צוכה בוחקת