לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

It's so Hard to live


-לכל סוף יש התחלה חדשה-

Avatarכינוי:  tokio_hotel :]

מין: נקבה

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2008

פאר ראשון של הסיפור השני






*הקפצה*

למטה
נכתב על ידי tokio_hotel :] , 29/2/2008 22:39  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עדכון :P|| פוסט קצר... תגיבו XD


שלום שמניםםםםםםם :]]]

שיט!!!!!!

נכנסתי לפה ויצא לי כזה כתב נוראי!!!!! XDDDD

בקיצור אני רוצה לפרסם תסיפור כי אני עושה עדכון מניקה המדהימה :]]

אזז.... יאללה פרק 1

( אני כותבת אותו עם חברה אבל היא לא רוצה שאזכיר את שמה...)


פרק 1:

"צאו מפה!"  נישמעה צעקה מחרישת אוזניים.

ככה התחילה השנה החדשה בשביל שתי בנות, מה שהן לא ידעו זה מה הולך ליקרות , כל החיים שלהן ישתנו מזה.

התלמידות הסתכלו בתמימות על המורה והיססו.

המורה: "מה לא ברור מה שאמרתי! אתן עוד כאן" המורה שאלה שאלה רטורית, "עופו למנהלת מהר, לפניי שאני מזמנת אותה לפה".

אחת מהבנות:"יאללה גם כן את, מי בכלל צריך תשיעור הזה שניקרה הנדסה? מה אני צריכה את הזבל הזה בחיים!"

המורה:" הופה, הינה הילדה הכי מחונכת בכיתה פתחה את הפה שלה כמו בכל שנה!"

הילדה:" למה מה תעשי לי?! תרביצי לי?" שאלה בטון גבוהה ומעוצבן., היא לקחה את הילדה השנייה ביד "בואי! לא צריכים הנדסה בחיים, סתם שיעמום".

הילדה השנייה:" כן!! למה מה קרה, מי את שתצעקי עלינו, את לא תגידי לנו מה לעשות, את לא אמא שלנו.. ואם היית הייתי בורחת מהבית כמו שעשיתי, "

הבנות יצאו מהכיתה וטרקו אחריהן את הדלקת בחוזקה.

הילדה הראשונה:"נו, ומה את חשבת לעמוד שמה ולהמשיך ללמוד את הדבר הזה שנקרא הנדסה?"

הילדה השנייה:"טוב שיצאנו, אני גם ככה לא מבינה כלום ממה  שהמורה הזאת אומרת,סתם מציקה ומחפשת את מי להעניש".

הילדה הראשונה:" כן בידיוק"

הילדה השנייה:" טוב..."

הילדה הראשונה :"אז... ביי" הסתובבה והלכה לכיוון היציאה

הילדה השנייה:" לאן את הולכת" צעקה.

הילדה הראשונה:" למלתחות ליתפוס מיקלחת, טבעתי מהיריקות של המורה הזאת, אני צריכה להתנקות אחריי יום ראשון טחון" אמרה והלכה דרך חצר הפנימייה נכנסת לכניסה הראשית של מלתחות הבנות.

הילדה השנייה המשיכה לחכות ייד הדלת אולי יקרה נס

פתאום נישמעה צעקה מעבר לדלת, "את עדיין פה?! לא שמעת מה אמרתי לך, עופי למנהלת מייד!"

היא קמה והתחילה ללכת לחדר המנהלת.

הילדה השנייה הגיעה ליד חדר המנהלת, התיישבה והורידה את התיק מעל כתפה, שמה אותו על ברכיה ונשענה עליו.

פתאום היא הבחינה בילד שמתקדם לעבר החדר של המנהלת גם.

הוא בא והיתיישב, והיא פתחה בשיחה:

הילדה:" לאן אתה?"

הילד:" אני לאן שאת, אם את לא רואה!"

הילדה:" אני לא עיוורת כמוך"

הילד:" אני בכלל לא עיוור, וסתמי תפה"

הילדה:" אהה.. הבנתי, אתה לא עיוור אתה עילם, נכון?"

הילד:" אז איך אני מדבר עכשיו, יואו מה את לא מבינה, אני לא זה ולא זה"

הילדה:" טוב תרגיע, אני לא אוהבת להכות בנים."

הילד:" אני לא הומו בשביל להכות בנות"

הילדה:" אהה אז אני לסבית  כשאני מרביצה לבנות?"

הילד:" אוליי... אני לא באמת יודעת את זה, אבל אני.. " הילדה קטעה אותו :" אתה מה?!"

הילד:"אני ינסה להוכיח!!"

הילדה:" יא מעצבן עוף מפה"

הילד:" לא רוצההה"הוא צעק

אז נישמעת צעקה מהחדר של המנהלת:" בבקשה כנסו לפה אחד אחד, אתם הולכים לקבל עונש מתאים למעשיכם"

הילד נידחף מהר בדלת ואמר: "אני ראשון!! אני ממהרר"

הילדה:" תיכנס! לא אכפת לי...יא קוקסינל מאופר"

הילד:" מה רע באיפור?! שאני בין, מה את רוצה מימני יא מפגרת אחת, עזבי אותי בשקט סתומה"

הילדה:" לא קוראים לי סתומה, יש לי שם מאוד יפה"

הילד:" בטח שם נירדף לסתומה בשכל"

הילדה:" קוראים לי כריס ואל תיצחק אל השם שלי"

הילד:" אז אני מבין שקוראים לך כריסטין אייזה שם "

הילדה:" טוס מפה לפניי שאתה חוטף ממני כזאת כאפה שלא ראית בחיים שלך"

הילד ניכנס לחדר ומשם נישמעות צעקות רועשות, "מה אתה עושה?! מזה לזרוק כיסא על המורה?! הא שאני יבין?

אתה עוד צוחק?!

אתה צריך להיתבייש!!!

זו פנימיה פה ולא משהוא אחר!! זה לא חופשי פה.

אנחנו משפרים לכם את החיים וככה אתה עושה!!"

היה אשר לשמוע את הילד צוחק.

המנהלת:" טוב... צא מייד החוצה אתה מקבל ריתוק אחריי הצהריים אתה בא לחדר המנהלת ורושם 100 פעמים אני לא זורק כיסאות על המורה יותר בחיים!!!!"

הילד:" תורידי 0"

המנהלת:" רוצה 0 מתנה?! עוד אחד אתה רוצה?!"

הילד:" יש לי מספיק בתעודה!! לא צריך".

המנהלת:" טוב... ביל אני מאוד מקווה שהבהרנו פה דברים, אז בבקשה צא החוצה ולא לטרוק את הדלת., בפעמים הקודמות שהיית פה נישברו כמה אקווריומים, אז בקשה צא בשקט, ואחריי השעה 4 אני רוצה לראות אותך פה".

הילד:" מה שתגידי ביי" ויצא מהחדר.

"תורך", אמר לכריס

כריס הניפה את שערה ונכנסה.

מהדלת נישמעו צעקות,

המנהלת:" מה את חושבת שאת עושה?"

הכריס:" כלום... לא בא לי ללמוד הנדסה!!"

המנהלת:" אהה אז אם לא בא לך צריך להפוך את העולם"

כריס מצחקקת ואומרת:" לא.. אבל נימאס לילא רוצה..."

המנהלת:" טוב, אז ככה, אחריי הלימודים בשעה 4:00 אני רוצה לראות אותך פה רושמת לי  100 פעמים 'אני לא מיתחצפת למורה יותר בחיים' "

כריס:" טוב אני רואה שסיימנו פה יאללה ביי"

המנהלת:עוד לא סיימנו בכלל חיזרי לפה" כריס כבר יצאה מהחדר,  "ב 4:00 פה!! הבנת?" נשמעה צעקתה של מנהלת.

כריס:" מה שתגידי" אמרה וטרקה אחריה את הדלת. האקווריום ניסדק,היה אפשר לשמוע את המנהלת מיואשת" לא שוב"

כריס התקדמה לעבר המלתחות לחפש את הילדה שדיברה איתה בבוקר וגררה אותה מהכיתה.

היא ניכנסה וראתה אותה מיסתכלת על עצמה במראה. היא היסתובבה והתחילה לעלות במדרגות לחדריי הבנות שמופרדים מחדריי הבנים בקיר בטון עבה.

כריס עלתה לחדרה ופתאום היא רואה את הילדה הזו,

הילדה:" למה את מחכה שבי." והמשיכה אמרה הילדה כשהיא יושבת על המיטה מחזיקה את אוזניות בידיה.

כריס התיישבה על המיטה שהייתה קצת יותר גדולה מהמיטה של הילדה השניה, " אוקי מה את עושה פה?"

הילדה:" אני השותפה שלך לחדר עכשיו".

כריס:" אהה.. אוקיי אז... איך קוראים לך?"

הילדה:" נעים מאוד קוראים לי כריסטינה ולך?"

כריס נידהמה,  "מה?! לך קוראים כריסטינה?, גם לי. אבל כל החברים שלי קוראים לי כריס"

כריסטינה:" זתומרת כל החברים שהיו שלך,  שהיו לך."

כריס:" כן, עד שהגעתי לפה."

כריסטינה:"אה, אני פה מלפניי שנתיים, זאת השנה השלישית פה"

כריס:" אה, אני פה מהשנה שעברה זאת השנה השנייה שלי"

כריסטינה:" אהה טוב" וחייכה חיוך מאולץ

כריס:" למה את עצובה?"

כריסטינה:" סתם, אני לא יודעת מה לעשות אם עצמי, משעמם לי"

כריס :"בדיוק, אותי הכי משעמם שיעור היסטוריה הזה"

כריסטינה:" בידיוק, מה אני צריכה לדעת הכל על גרמניה?! מספיק לי לראות אותה כל יום כמו את התחת שלי, אז אני עוד צריכה לדעת על כל העבר שלה?! עומס יתר על המוח שלי. אני לא מבינה למה אני צריכה ללמוד את המקצוע הכי מפגר שבעולם, אני גרה בגרמניה,שתיתנו לנו היסטוריה של אייזו מדינה אחרת"

כריס:" כן... באמת משעמם"

כריסטינה שמה לב שהיא שיגעה לכריס את המוח, " סליחה"

כריס:" על מה?!"

כריסטינה:" על החפירה, אני פשוט לפעמים מדברת יותר מידיי, ואני לא שולטת בזה. זה בא לי בטבעיות. מצטערת מראש. אפילו על נושא קטן אני מוצאת על מה להרחיב במילים, תיראי למשל כמה אני מדברת עכשיו"

כריס כמה מהמקום שלה בזמן שכריסטינה דיברה ודיברה על הכל. היא ניגשה אל כריסטינה שלא הפסיקה לפטפט וסגרה לה את הפה אם היד, "אוליי סתמי כבר" אמרה והתחילה לצחוק בקוליי קולות, כריסטינה נגררה אחריה וצחקה גם היא ואז ...



סורי לכולם... על העדכון הראשון האומלל הזה!!!

נדבר איתכם כבר ואני רוצה לראות תגובות !!!

אתם לא יודעים כמה זמן זה לקח לעשות את כל זה

המון המון :P

טופ.. בבי יום טובבב לכולםם ביייי


ניקה וריטה XDD

נכתב על ידי tokio_hotel :] , 29/2/2008 19:27  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

1,861
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtokio_hotel :] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על tokio_hotel :] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)