הכל יהיה בסדר,
אל תבכי.
אני איתך, תחייכי.
ושוב אותו חיוך מזויף,
על פנים עייפות.
רק שלא ידעו,
שאין לי כבר בשביל מה לחיות.
עוד חיוך, ועוד צחוק.
פה? כבר אי אפשר לפרוק.
כי בכל פעם, שתזילי דמעה.
'אל תבכי' יגידו לך.
ינסו לעודד אותך, במילים מדכאות.
יחבקו אותך, בידיים קרות.
יסתכלו עלייך, במבט דוקר.
העיקר 'אל תבכי'.
תבכי! זה משחרר.
תצעקי זה עוזר.
אל תתני לעצמך ליפול,
אל תעמידי פנים.
כי הרי בסופו של דבר כולם יודעים.
אבל שותקים.
'אל תבכי' הם לך אומרים.
וחושבים שזה עוזר.
'אל תבכי' הם לוחשים.
ובתוך עצמם?
מחייכים.
כי הרי הם לא אלה שבוכים.
_
כבר שיר 2 ברצף.
מצטערת שהפרק מתעכב.
אבל אני לא רואה כמעט תגובות על הפרקים.
אני כותבת לאוויר.
:/
לילהטוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
the_writer