כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

באמת, אתם מאושרים?

טוב לכם? אתם מרוצים?

על פניו, נראה שאני אמורה לזרוח מאושר.

למה לא, בעצם?

עברתי לדירה נפלאה עם החבר שלי. מצאתי עבודה שמפרנסת אותי נכון לעכשיו. התקבלתי ללימודים. אני יורדת במשקל ואוטוטו יסתיימו הסמינרים שלי

אני אמורה להיות מפוצצת מאושר, לא?

אחקטן נמצא קבוע בשטחים ואילו אחגדול קיבל בסוף השבוע צו 8 ללבנון. הוא מ"מ טנקים ביחידה שסופגת...

(אני אפילו לא מוכנה להעלות את זה על דל מקלדתי) אני בכלל לא אכתוב את מה שאני חושבת על הלחימה הזו בשלושת השבועות האחרונים. רק שיסתיים כבר!!!

האחת בלחץ, ההורים שלי בסיוט ורק ערן לפעמים "מפגיז"בהומור גרוע להפליא.

אז אני צריכה להיות מאושרת, נכון?

רק ש..

כשהייתי בבית של הוריי ערן, קיבלתי טלפון ממיצי, היחידי שעניתי לו- לגמרי במקרה. מיצי בישרה לי ש...

אח של שולר נהרג ביום חמישי בלבנון!

הוא לא זכה להגיע לגיל 20. אבל הוא כן זכה להשרף בטנק ולמות ביסורים כ"כ קשים. מה שיכול להטריף את המשפחה ואני בטוחה שזה קורה עכשיו, שלפני יותר מחצי שנה הוא נפצע מאוד קשה בטנק והייתה לו את האפשרות להוריד פרופיל ולצאת מהצבא ומהיחידה ההיא. אפשרות עליה הוא מייד ויתר. הלוויה הייתה כ"כ קשה. אני לא עמדתי בזה ולא הפסקתי לבכות. לעזעזל, עד עכשיו אני לא מפסיקה לבכות- הכרתי את הילד היטב.

ושולר?

שולר קוראת את הבלוג הזה לפעמים. עכשיו היא במצב כ"כ קשה. כולם במצב כ"כ קשה והיא הייתה קשורה אליו כ"כ, במשפחה שהיא כ"כ מפורקת..

אז אני מאושרת. בטח שאני מאושרת. אני לא מופגזת ומלבד סופי שבוע בצפון, אני לא שומעת אף סירנות.

והמצב?

המצב חרבנה!