שם: אז מה...אתה בא לפה הרבה?!

אז את כאילו מנצלת עד הסוף את זה שאי אפשר לענות לך ישירות?

תיאור: אני אוהבת שוקולד. ואת תומר הסקסי.3>

תודה על האינפורמציה, מרתק.

עיצוב: הרקע ברשימות ובכותרת שחור, והרקע בפוסטים לבן. הכתב ברשימות בצבעים תכלת וצהוב(בקישורים), ובפוסטים ורוד.

הכותרת היא מן תמונה בצבעים תכלת צהוב וורוד של כל מיני כוכבים שפתיים ומשפטים. תמונה נורא מכוערת, אני חייבת לציין.

יש המון מקום לשינויי בעיצוב שלך לטעמי.. אבל איך שאת רוצה. בכל זאת, עיצוב זה עניין די שולי.

ובכלל, כשזה לא בנים אז זה: "זה מהסרט 'בלי חוקים'", "החתיך המקסים והסקסי מכתה י"א", "בנים עם עגיל בגבה או באוזן", או אותו תומר מהתיאור. נו, באמת!

אני זאת אני. אהא. - עלייה. חצופה, חצי שוויצרית חצי עיראקית, פרנואידית, תמיד רעבה.

המתוקות האחרונות שלי...(: - קוראים אחרונים.

בלוגים נחמדים. (חלקם מאוד.) - קישורים לבלוגים.

כפתורים. הרבה מאוד כפתורים. לשם מה הם נחוצים?

שקסיים - תמונות של בנים שקסיים בעיינייה, אני מניחה.

אני אוהבת את תומר כי - רשימת מניעים לאהוב את תומר. היי, זה שוב אותו תומר שכ"כ מעניין את כל הקוראים!

הרשימות: לא קצרות, לא ארוכות, אבל בהחלט לא מעניינות. הייתי מורידה את כל הכפתורים האלה וגם את התמונות של האנשים ה"שקסיים".

ואולי גם את הרשימה על תומר המרתק. ואני לא אומרת את זה בגלל האורך, כן? כלומר, את יכולה להוריד את הרשימות שאמרתי לך ולהוסיף רשימות אחרות(פחות מטופשות), או לא להוסיף דבר. בכ"מ, את רשימת הכפתורים הארוכה, למשל, את חייבת להוריד. הם כ"כ מיותרים, באמת.

התוכן:

לפני שאני מתחילה לבקר את הנושאים בהם הפוסטים שלך מתמקדים וכל זה, רציתי לומר שיש לך די הרבה שגיאות כתיב והקלדה, ואת לא תמיד משתמשת נכון בסימני פיסוק.. וזה לא שחיפשתי את השגיאות, זה לא שאני נהנת לקטול, פשוט בבלוגים האחרונים שביקרתי ובמיוחד בבלוג שלך בלתי אפשרי להתעלם מזה. אני לא מבינה - למה כולם משוכנעים שנכון לכתוב "אני ירוץ" או "אני ישמע"? לא עד כדי כך קשה להבדיל בין גוף ראשון לגוף שלישי! ולמה לעזאזל את יורדת שורה בסיום כל משפט? אפילו לא בסיום כל משפט, לפעמים סתם מתחשק לך להמשיך את אותו המשפט בשורה הבאה. ובכלל, הכתיבה שלך נורא מזכירה לי את הכתיבה שלי לפני כמה שנים טובות כאשר גיליתי את נפלאות תוכנת האייסיקיו והתכתבתי בהתלהבות המלווה בסמיילים ובאינספור שגיאות הקלדה עם חברותיי המאאאגניבות והחמודודודות והמושימושלמות לכתה! כל הסמיילים וה'אוימייגד'ים האלה נורא מעצבנים, והופכים את הקריאה לקשה ומסורבלת. עד כאן החלק הזה.

כעת, נעבור לנושאים עליהם את כותבת: התוכן נורא ילדותי, שטחי, רדוד ואפילו הייתי אומרת שהוא די פקאצי. רוב הפוסטים שלך הם על תומר ההוא שאני מבינה שאת כ"כ אוהבת, על מעלליך המאאגניבים, קיטורים שלך על דברים שונים שחלקם סתם נסיונות כושלים להצחיק. גם כשאת מנסה לכתוב פוסט רציני של פריקה מהלב הוא יוצא מאוד ילדותי וחוסר הנסיון בכתיבה ניכר. אין בפוסטים שלך שמץ של עניין, ובמיוחד לא כשאת כותבת אותם ככה. כלומר, מלווים בשלל סמיילים, שגיאות כתיב והקלדה ואינספור אנטרים לא נחוצים. ומה זאת החרמנות הזו שמלווה כל פוסט? בקיצור - אני לא מוצאת בבלוג שלך שום עניין. מבחינתי, זהו סתם אוסף של טקסטים ילדותיים ושטחיים. יש המון, אבל המון מקום לשיפור.

לסיכום: את פשוט חייבת לקחת את עצמך ואת הבלוג שלך ביידים. אילצת אותי לקרוא פוסטים נוראיים, להתמודד עם שלל סמיילים ואנטרים מיותרים במשך הקריאה, להתפעל בכל פעם מחדש מהחרמנות המאפיינת את הפוסטים שלך ולהיחשף לתכנים שאינני מעוניינת בהיחשפות להם כלל וכלל(כלומר, באילו שרותים ציבוריים את עושה את צרכייך?). בושה, בושה.

יכול להיות שטעיתי ושאת רואה בבלוג הזה יומן אישי שלא אמור לעניין אף אחד חוץ ממך(שזה לא הגיוני כי הרי ביקשת ביקורת),יכול להיות שהייתי יותר מדי רעה, אולי הגזמתי עם המילים שבחרתי להשתמש בהן, בכ"מ - אני יכולה להיות בטוחה שהמסר שלי הועבר בבירור, ואת יכולה לקחת אותו לתשומת ליבך ולשפר אם תרצי. אז ככה:

רשימות לקצר, ולהעיף כפתורים.

להפחית ולבסוף להעלים לגמרי את כל הסמיילים שאת משתמשת בהם תוך כדי כתיבה ולהימנע מירידות שורה מיותרות.

לשים לב יותר לשגיאות כתיב והקלדה, לסימני פיסוק ולהשתדל לכתוב על נושאים עניינים יותר.

כי מישהו כבר באמת היה צריך להגיד לך ש'להכיר' לא כותבים עם ק', למשל.

מצטערת אם הייתי רעה מדי, זו לא הייתה הכוונה שלי - תזכרי שביקורת בונה ולא הורסת!

יום טוב,

ליידי.