אני מרגישה כאילו כולם נגדי , ובעדו .

אני מרגישה כאילו אפחד לא מבין ולא מנסה להבין ..

האנשים שהכי אהבתי , שהכי סמכתי עליהם , והוא ביניהם ,

פשוט לא פה .

זה פשוט כואב וכואב וכואב ולא מפסיק לכאוב..

הכי עצוב זה שזה מעסיק אותי ,

כל הדברים שהוא אמר לי..

אני לא מפסיקה לחשוב עליהם ,

ולא מפסיקה לרוץ לי המחשבה בתוך המוח , אם זה באמת הגיע לי ?

אם זו באמת אני ?

אם זה באמת מה שעשייתי ?

אני לא צריכה רחמים , אבל אם לא מסוגלים לעזור , שלא ייעשו את זה גרוע יותר ..

אני מאוכזבת , פצועה , מדממת , כואב לי.

אני רוצה שזה יפסייק כבר !

אני רוצה שכל זה ייגמר ..

אני לא רוצה להחזיר את הגלגל אחורה , כי הסתרה מקבילה לשקר . ולא חשבתי שהוא ישקר לי .

אבל אני רוצה , אני פשוט רוצה למחוק הכל .

אני רוצה למחוק את כל הרגעים , את כל היחסים , את הכאב, את השמחה .

אני רוצה למות.

זה מה שאני רוצה .

לא בא לי ללכת לבצפר , לראות את כל הפנים של האנשים שאני כל כך שונאת..

כל כך הרבה פציעות , ו..הם פשוט לא מבינים ..

" את בטוחה שזה היה כל כך גרוע ? שאת לא מגזימה ? "

" תספרי לי מה קרה ! ... נוו "

" הוא אמר לי שרע לו כי אתם לא מדברים . "

" הוא ממש מסכן .. הוא כלכך מצטער על מה שהוא עשה "

תפסיקו !

דיי !

זה לא עוזר

זה יותר שווווורף

אין לי בכלל עם מי לדבר

כולם סתומים

אף אחד לא מנסה בכלל לשאול אותי אם אני בסדר ,

אבל כשיש דמעות , אז ברור שכולם רציים .. משחקים אותה כאילו באמת אכפת להם

תעשו לי טובה

אם היה למישהו אכפת ,

הוא היה רואה מאחורי החיוכים את העצב..

הוא היה רואה שרע לי ! למרוות שאני מתמודדת .

היא איתי כשנוח לה , כשהיא צריכה עזרה .

היא שוכחת אותי וכשמתחשק לה היא איתי .

הוא מצדד בכולם רק לא בי

הוא משקר לי , הוא איכזב אותי

אף אחד לא פה .

ושוב השאלה חוזרת..

מה עשיתי שזה מגיע לי ? מה ?