http://www.youtube.com/watch?v=KN0rTyaFaTo animel alphe -punk
http://www.youtube.com/watch?v=6lS17O9nKGk the 69 eyes -rock/gothic
http://www.youtube.com/watch?v=LD3LgpdSWFo Peppermint Creeps-pop punk
http://www.youtube.com/watch?v=zeWBD7zHG8o deathstars-metal / githic- love them so much
http://www.youtube.com/watch?v=aCyGvGEtOwc paramore-alternative / pop
http://www.youtube.com/watch?v=b1K5cADZ6N4 slipknote-metal
מקווה שזה יעודד אתכם!.....אלו קליפים שאני אוהבת..
הייתי בכיתה "זין" כאשר השתגעתי לגמרי...הייתי
מדוכאת כל יום, כל שבוע, כל חודש..למה?!....
בגלל הוריי המזוינים שלא מאמינים לאף מילה שלי!
(אז גנבתי לאמא שלי כמה מאות בכיתה ג'....אז
פרצתי לחצרות של אנשים זרים וכו') ולמה שיאמינו
לאח שלי (קטן ממני בשנה ילד אידיוט במיוחד והוא
פריק מחשבים אבל אני קוראת לו אידיוט.) הוא כל
הזמן אבל כל הזמן מזיין את השכל, חושב רק על
עצמו, מקלל ומרביץ למי שבא לו שזה במקרה הטוב
אני ובמקרה הרע שזה כל הזמן אמא..אז למה שהם
יאמינו לו?!......איזה אנשים דפוקים יש בבית שלי,
והעיקר הוא שאני זאת שגורמת לסבל לאנשים....
רררררר...איזה חרא זה!! הגיע זמן שהייתי צריכה
להרגיע את עצמי ולנוח מהאשמות שצורחות לי באוזן..
התחלתי לחתוך את עצמי(זה בטח נשמע לכם מוקר..
אבל אני תמיד יכולתי לסבול סבל חזק, מאז שהייתי
קטנה, וזה הרגיע אותי, אני לא התחלתי לצרוח כמו
מטומטמת אלה הייתי מבקשת עזרה ומחכה שמשהו
יקרה)בכדי להרגיע את הנפש המזוהמת שלי, גם
שהצד הרצחני שלי לא יצא כי כבר קרה לי שפגעתי
במישהו פיזית ככה סתם בגלל שהייתי עצבנית..לא
הייתי גאה בזה ממש! ואז הגיע החלק "הטוב ביותר"
-התאבדות..לא אספר על נסיונות ההיתאבדות שלי
אשר היו עלובים במיוחד,(ולא אני לא מדברת על לקיחת
כדורים מוגזמת למרות שזה קרה, שהרעלתי את עצמי
לא בכוונה, אני פשוט אהבתי את הטעם של התרופה עד
שלבסוף גמרתי את כל קופסאות התרופה) טוב..איפה
הייתי...הגיע הזמן להנות ולהירגע מהכאב הפיזי המושך
באמת-לחתוח ורידים, וזה מה שעשיתי, כל גופי היה מלא
בטיפות אדומות וטעימות ממממממממ...אני רצינית,דם
זה דבר טעים..אמא שלי מצאה אותי בחצר עם סכין ביד
וישר שלחה אותי לפסיכיטרית. באתי לפסיכיטרית הזונה
ודיברנו ( יותר נכון אמא שלי דיברה הרבה על תרופות -
הרגעה ותרופות נגד דיכאון,אני פשוט נרדמתי על הכיסא
..FUCK....זה ממש לא מצחיק, זאת הייתה השיחה הכי
מטופשת ומשעממת ששמעתי בחיים שלי.....
hoo g-d, please help me...הפסיכייטרית הזונה הזאת
רצתה לשלוח אותי לבית משוגעים!..אז אמרתי לה שאני
אפסיק, ומה נראה לכם שעשיתי?!....המשכתי "בכיף".
לא עבר זמן רב ואימי שלחה אותי עוד פעם לפסיכיטרית.
כעבור זמן מה של דיבורים ושטויות החליטו בכל זאת
לשלוח אותי למקום המטורף הזה....(חתיכת משוגעים!)
הגעתי לחדר עם פסיכולוג אידיוט שהתחיל לשאול אותי
שאלות שכבר שאלו אותי בעבר(נו באמת, למה אתם לא
מקליטים אותי וזהו...אין לי כוח לחזור על אותו סיפור !!!
כעבור 3 שעות
יצאתי מהחדר מותשת כמו עכבל שברח החתול שעתיים.
הלכתי צעד אחד קדימה ו....יש לעשות בדיקות.....
לכו תיזדיינו, חתיכת בני זונות אומללים ומטומטמים...
נו באמת, אי אפשר לנוח בעולם הזה..הייתי מתאבדת
בגללם....רררררררררר
ואז הגיע נס הייתי יכולה לשבת ולהירגע כאשר מכניסים לי
מחט לוריד, אחלה, אבל למה התחיל לשחק איתה,להוציא-
להכניס-להוציא-להכניס....yyooo מה לעשות שאני אנמית-
אוליי תכניס גם את הפרפר (החלק שבו הרופא מחזיק את
המחט)וזהו.הרגשתי שאני עומדת להיתעלף ובמקום לעזור
לי הוא דחף את הראש שלי בין הרגלים....אידיוט....
זאת הייתה החביה הראשונה שלי לבית משוגעים..0_0'
(מה לעזאזל?)...
איך זה להיות בבית משוגעים בתא סגור?!
תעשו לי טובה!...זה לא נראה כמו מקום נחמד במיוחד!
...הביאו אותי לדלת ש..FUCK..זאת לא דלת, זאת כספת!!!
אוקיייי...נכנסתי וראיתי חדר 10מ' על 10מ' ..כמו חדר של
ילד קטן!.אחת המטפלות המזוינות לקחה אותי לאחד החדרים
(כאילו שיש הרבה חדרים, יש שם 4 חדרים בלבד..damn!)..
נכנסנו...היא רצתה שאני הראה לה את כל הסימנים והצלקות
שלי...טווובבבב..\= .....הראתי לה (כאילו שהייתה לי בררה)
ואז היא התחילה להפשיט אותי הזונה..."אבל אני אומרת לך
שאין בבטן ובחזה צלקות..אוליי תקשיבי לי?!!!"
עברתי את השלב הראשון...ואז מה שהיה לי לעשות זה ...
כלום!...לא היה שום דבר לעשות!!...חוץ מלשבת על ספה
מלוכלכת, לראות טלויזיה ומדיי פעם לדבר עם האנשים השונים
שיש ב"כספת" הזאת.
נתנו כל הזמן תרופות ודברים מוזרים שהייתי צריכה לבלוע...
בקיצור הייתי שם בערך חודש....מה שהספקתי לעשות
בחודש הזה היה:
למצוא את עצמי בתא מבודד כאשר אני צועקת והורגת את
עצמי באותו זמן..(הרבצתי לקירות המרופדים עד שהיו לי
סימנים של שבר...זה לא היה שבר..אולי סדק...)
קשרו אותי במיטה...בזמן שהייתי צריכה לשרותים...זה לא
היה נחמד..וגם חתכתי את עצמי בבורג חלוד שבקושי יצא
מהקיר....
חזרה לחיים הרגילים.......עלק חיים רגילים...
סוף סוף יצאתי מבית המשוגעים הזה..(כמעט הלכתי גם
למקום מיוחד לנערות שניסו להתאבד)....
אני עוד פעם חופשיה...טעות שלי..אני אף פעם לא הייתי
חופשיה בעולם הזה!...איזה חרא זה...טוב לא משנה....
חזרתי לביה"ס..כולם שאלו אותי איפה הייתי אז אמרתי
שהיה לי וירוס קטלני בבטן (זה באמת קרה בעבר....לא
נעים בככל...לא יכולתי לאכול שבוע ימים ואפילו יותר...
זה בטח לא נשמה מסוכן אבל כמעט ניתחו אותי!!)
לא שמישהו חיפש אותי בגלל שהוא דואג לי..זהו שלא
,לאף אחד לא היה אכפת ממה שעברתי....שיהיה, גם
ככה לא קיבלתי אהבה מאף אחד..זה דיי מציק בגלל
שאני מרגישה כל הזמן בודדת...כמעט התרגלתי לזה..
זה הרגל רע..
כעבור ימים אחדים מצמידים אליי 3 פסיכולוגים ופסיכיי-
טרית אחת....מה עשיתי שזה מגיע לי!!!
ואז גם היועצת קובעת איתי ימים קבועים בביה"ס..
"אחלה, יש פשוט חיים כ"כ יפים"..שכולם ילכו להזדיין..
לפחות אני יוצאת משיעורים..
לאט לאט התחילו להוריד פגישות...עד שנשארתי עם
פסיכולוגית..לא רציתי להיות איתה אז אמרתי לה
שהיא לא עוזרת לי ובזה נגמר העניין..נפרדנו לשלום..
איזה כייפי זה היה, אבל הוא לא נמשך הרבה זמן....
עדיף זה מאשר כלום לא..
המשכתי "ללמוד" בכיתה, לדבר לפעמים עם אנשים
שמחים מדיי...חברה שלי שהיא הייתה איתי מכיתה
"זין" גם היא והבעיות שלה, רק שהיא לא ניסתה למות..
היא גם חתכה את עצמה וחנקה את עצמה..זה עבר לה.
בגלל הרבה הבטחות וטפסים הפסקתי לחתוך את עצמי
כלומר לא ממש אבל כעיקרון אז כן הפסקתי..התחלתי
לעשן..מה?!..הייתי צריכה להירגע איך שהוא...אני מודה
שאני שותה לכיף...זה גם טעים..לא כל המשקאות...
בירה,יין אדום לבן...וגם משקאות שאני זוכרת איך קוראים
להם....לא משנה, אז התחלתי לעשן בבי"הס בלי שאף
אחד יראה אותי מפני שאני לא רוצה שדעו שאני מעשנת,
אני לא אחת מהילדים שרוצים להשוויץ בזה..
מורה תפסה אותי וסיימתי עם הסיגריות בבי"הס אבל זה
לא אומר שהפסקתי ממש...המשכתי בבית (אמא שלי -
מרשה לי לעשן סיגריה אחת ביום בחצר)....
בסופו של דבר תחברתי עם כמה "פריקיות ופריקים"
(הם לא ממש כאלו הם יותר פאנקים..מטאליסטים )
אני מדיי יום ויום מתחברת עם איש חדש אבל זה אף-
פעם לא כמו ידידות...זה הרבה פחות..טוב ככה אני
מרגישה, אבל שיהיה כי ואף אחד לא אכפת ממני!..
התאהבתי בילדה פריקית...נחמדה כזאת..סגנון רצחני
אני מתה על זה..(היא מוציאה קולות כאלו רצחניים...
מתנהגת כמו ילדה רעה וטובה...וכו')
אמרתי לה מה אני מרגישה כלפייה והיא לא ממש, -
כלומר היא ממש לא לסבית..היא אוהבת כבר מישהו
ואני כמעט בטוחה את מי היא אוהבת....
אז במשך ימים היא דיי התעלמה ממני וזה היה עצוב.
הבנתי אותה וניסיתי לעזוב את זה בשקט.
אני הולכת לשחק טניס?!!!!
מאז שהייתי בת 4 הייתי מתעסקת בספורט וציור..
עברתי מספורט וספורט מאומנויות לחימה ואחרות.
(כן..אני מציירת..אני בבי"ס לאומנויות "רעות"..)
אז עכשיו הגעתי לטניס..יאללה, למה לא...זה לא
יגרום לי משו רע. הגעתי לשיעור הראשון ו....0_0
אני לא מאמינה!!...פגשתי חברה של חברה שלי ש-
פגשתי אותה לפניי שנתיים וקצת...היא פאנקית..
התחלנו לשחק והתקרבנו זו לזו.....
I was so happy.....=]..so good
היינו כמעט באותה רמה למרות שהיא למדה שנה
ואני רק חודש(זה דיי הגיוני מפניי שתמיד הייתי בכושר
תמיד עשיתי ספורט ולא קשה להשתלב בענף אחר..
ואני לא מנסה להשוויץ, אני פשוט מרגישה שזה
נשמע ככה) אהה..וכל השחקניות היו רוסיות....
(אלוהים מה יש לי...אני תידדת עם רוסים הכי טוב)
מדיי פעם הייתי מזמינה את הילדה לשחק איתי
לפני השיעור וככה התחלנו להתיידד...יום אחד הלכתי
איתה מאחורי המגרש ואמרתי לה שאין לי מושג
איך זה קשור אליה אבל פשוט הייתי צריכה להגיד
לה שאני לסבית..ואז מתברר שהיא גם לסבית..0_0....=]=]=]=]=]=]=]
It so good to be happy again, but It's so sad that is short time
?!,, lesbian
היא לא נראת כמו לסבית (האמת איך לעזאזל אפשר
להבדיל בין לסבית לילדה רגילה)..כלומר לא הרגשתי
שהיא כזאת...טוב, אז היא כמוני אחלה אבל זה לא -
אומר שעכשיו יהיה לי רומן איתה....
אז זהו...זה מה שקרה באמת.....
התחלנו לבלות יחד....היא הייתה באה לבי"הס שלי ואני..
אני הייתי מבריזה כמה שיעורים..(בזמן השביתה הזאת
הבי"ס שלנו לומד...) אויש נווווו....למה זה קורה לי?!
אני לא יודעת מה לעשות....בילינו מלא זמן יחד הודעתי
לה שאני אוהבת אותה ולמחרת שהלכנו עם כמה אנשים,
חברה שלה (לא חברה חברה!) דיברה איתי על זה שאני
לסבית....איך לעזאזל היא ידעה את זה?......היא אמרה
לי שהילדה נווו.....זאת שאמרתי לה שאני אוהבת אותה..
סיפרה לה את זה (מה לעשות שהן חברות כבר 5 שנים)
אז ניגשתי אליה ואמרתי לה שאני יודעת שזה לא הזמן
אבל רציתי לשאול אותה אם היא אוהבת אותי....מתוך
מבוכה (שהתביישתי בזה) היא אמרה שכן וברחה קדימה.
היתרגשתי מאוד..שמחתי לדעת, ואז הגיע הזמן להכרות
מפורטת יותר...הלכנו לפינת עישון נטושה בקניון...שתקנו
ואז...שאלתי אם היא התקונה למה שאמרה ושוב מתוך
מבוכה היא אמרה שהיא חושבת שכן. המילה "חושבת"
הכניסה בי עצב חזק ודוקר אך ניסיתי להתעלם ואמרתי תודה
על התשובה....עישנו..גמרנו..והלכנו לתחנה....הביתה..
בלי שום מילה או נשיקה.
העניינים התגלגלו יפה....עד שיום אחד...באחד הימים שהייתי איתה
הייתי נחושה להפגיש בין השפתיים שלנו...היה מאוחר והייתי צריכה
לרוץ בי"הס לפני שאקבל עוד צעקה מהמנהלת..נתתי לה נשיקה
שובבה וברחתי..fuck עם זה, זה כזה חרא..הרגשתי שעשיתי את
זה בכוח וכל היום חשבתי על זה..צילצלתי אליה בכדיי להתנצל
ולתקן את מה שקרה .....
אני אמשיך בקרוב...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: