כידוע (או שלא.) מגיל 14 אני מתקעקעת.

(כיום אני בת 17, עוד עשרה ימים 18.)

לחלקם יש משמעות גדולה יותר, לחלקם פחות. לחלקם אין בכלל.

מה שכן, כולם מסמנים תקופה מסויימת.

גיל 14 - קעקוע ראשון, תמימות, מעוף, חופש.

(קעקוע שעם הזמן התגלה כאחד שמשקף אותי לגמרי.)

גיל 15 - חיבור למוזיקה,תקופה של התבססות עליה. בה המוזיקה זה מה שעשה לי טוב.

(*הקעקוע היחיד שאני לא מרוצה ממנו ב100%, וגם זה, רק בגלל הביצוע העקום. בינתיים אני חיה איתו בשלום. )

גיל 16 - אם אני לא טועה, נורא כאב לי באותה התקופה. אז כן, כנפיים, מסמלות את הרצון לעוף למקום אחר.

(* מתחבר עם הפרפר של גיל 14, כנפיים שמסמלות חופש. אולי אפילו דמיון, באיזשהו מקום..)

אותו אחד רק בצבע:

גיל 17 - משפחה - הדבורה קעקוע שיש גם על אבא, הציפור קעקוע שיש גם על אמא. חיבור. הבנה ותקווה שהם תמיד יהיו פה,

בנוסף לזה העששית מסמלת אור, שזה מסמל לי את סבא שלי, שהתאבד, ומהמעשה שלו אני משתדלת לקחת את החיובי, ולא השלילי, ללמוד לחיוב - ולא לרעה. להיות כנגד המעשה, ולא להעריץ.

יצאתי קצת ילדה בכיתה גן, שמשוויצה בדברים הקולים שבה. זו לא הייתה המטרה,

אבל במהותו של עניין אין לי למי להסביר את עצמי פה. וגם אם הייה, לא הייתי מסבירה.

אז.

ביי. :) וזהו.