איטס טיים טו פרק 3 בייבי ! (:
אחחח אני מזדעזעת מהעיצוב . (שהוא מלפני חודשיים. הגיע הזמן לא ? ) אז בקרוב אחד חדש [:
והנה, הפרק השלישי בסדרה -שעוד לא מצאתי לה שם , אגב -
מקווה שייצא טוב , הרי אני סתם חובבנית שמנסה לפתח תכתיבה שלה ><
wush me luck
(:
פרק 3
" אז שנספר להן? " רונן שאל .
"אני חושבת שהגיע הזמן ,הן צריכות לדעת מזה , לא?" רויטל ענתה .
התיישבנו על הספה שמולם ואמא התחילה :
" אנחנו יודעים שעכשיו זה אולי לא יתאים לכן , וזה יבלבל ואולי קצת ילחיץ וימתח וישפיע עליכן .... "
ישבנו שתינו , שירן ואני .
' מה פתאום הם צריכים לספר לנו עכשיו? עוד חופשת סקי? (יש יש הלוואי . בית ריקקקק! ) בטח סתם רוצים לטחון בשכל'
חשבתי לעצמי .
אמא: " אנחנו יודעים שעכשיו אולי זה לא יתאים לכן , וזה יבלבל ואולי קצת ילחיץ וימתח וישפיע עליכן ,
אבל אנחנו מתכננים לעבור דירה . בעצם לא מתכננים כבר מצאנו בית והוא ממש יפה .
אבא קיבל קידום ומעלים לו את השכר ככה שנוכל ממש להשקיע והכל ואנחנו לא רוצים להפיל עליכן את זה ,
אבל אתן תעברו איתנו. תראו שיהיה לכן רק טוב! הזמנו כבר כרטיסים ו..."
אני: "רגע מה אמרת? מה זה 'קנינו כרטיסים' ?~! מה הולך פה, אבא ?"
אבא: "תראו , העבודה שהציעו לי לא כל כך קרובה . בעצם , היא די רחוקה ובגלל זה לקחנו זמן מראש להודיע לכן ואני חושב ש .. "
שירן:" אני לא מאמינה שאתם עושים לי את זה. אבא אתה קולט שאני פאקינג עוד חודשיים אמורה להתגייס ?
גמרתי בגרויות עכשיו, כל החברים שלי פה . החבר שלי פה! אתה מבין מה אתה עושה? רק לתחת שלך אתה דואג נכוון ? מה, אין לכם מספיק כסף בחשבון?! לפי איך שהבית שלנו נראה והקצב של הדברים שקונים פה בבית לא נראה לי שיש ברוך השם מחסור!
בא לכם חופשה? הנה. תקנו כרטיסים תעבירו לי כסף בבנק כל חודש בשבילנו. תשאירו לנו תבית אני אהיה אחראית על קים ,
ואני בטוחה שאת לא רוצה לעזוב עכשיו באמצע כיתה ט' תחברים שלך נכון קים? ומה עם רועי? הנה, גם לאחותי תהרסו תחיים? וואלה יופי!"
אמא:"שירני, תביני אנחנו ..אנחנו רק לטובתכן והכל ואנחנו מבטיחים ש.."
אני:" מה מבטיחים? שמה? שיהיה לנו עוד יותר טוב שם ? ב-ו-ל-ש-י-ט ! בשביל מה לעשות את זה עכשיו?
אתם רעים. זה מה שאתם ! בואי שירן. עזבי נראלי שאימצנו לנו הורים בלי לחשוב מספיק לפני זה ."
-
קמנו שתינו , ניגבנו תדמעות, שירן לקחה תמפתחות של האוטו , ונכנסנו למכונית החדשה של שירן .פג'ו שחורה עם גג נפתח.
היא התניעה ופשוט התחלנו לנסוע . היא הגבירה את המוזיקה ככה שכולם יכלו לשמוע מה שאנחנו שומעות .זה היה כל כך כיף.
"ולאן אנחנו אמורות לנסוע עכשיו?" שאלתי .
שירן:" את לא סומכת על אחותך הגדולה?"
אני:"בטח שכן בוובה! "
את האמת , תמיד שלא היה לי מצברוח היא זאתי שידעה לעודד אותי.לא משנה מה היא עשתה . אפילו שהיא רק הסתכלה עליי זה עודד אותי. אחח אחות גדולה. מה אפשר לבקש יותר מזה? כלום ! פשוט כלום .
שירן:" אנחנו נוסעות עכשיו לתומר. זה בסדר, נכון ?"
תומר היה הידיד הכי טוב של אחותי. גאד הוא כלכך חתיך. אני פשוט לא יכולה לתאר את היופי האדיר שלו.
הוא בחור גבוה משו כמו 1.84 , עיניים ירקרקות - דבש , שיער חום בהיר (לא קצוץ אבל לא ארוך . קצת יותר ארוך מקוצים ),
והיו לו שרירים , הוא עובד כעוזר מאמן במכון כושר שליד הבית שלו , והוא כל הזמן מתאמן .
אה , כן . שכחתי לציין - הוא האח הגדול של שני . החברה הכי טובה שלי (:
אני:"ברור! מה, נצא לאן שהוא? "
שירן:" נראה לי . אולי סתם נשב פה במרכז. נראה כבר לאן ייזרום . בכל מקרה נלך. כן ?"
אני:"בטח בטח . לקחת כסף?"
היא שלפה מהכיס האחורי בג'ינס את הכרטיס אשראי של אבא .
"מה.. איך ? איך את תמיד מצליחה ?" חייכתי קלות ,חיוך מתפלא אוהב כזה .
"קסם של אחות גדולה . לא דיברנו על זה כבר? "
היא אמרה ושתינו צחקנו . אויש אני אתגעגע אליה :(
-
הוא הרים את הטלפון , והקליד את המספר שלה. הוא זכר אותו בעל פה .
הקו חלק, מחייג מחייג והיא לא עונה .
הוא חייג פעם שניה , שלישית . זו כבר השיחה הרביעית שלו ברצף !
כל היום הוא מנסה לתפוס אותה והיא לא עונה .
'היא מסננת?' הוא תהה לעצמו ' יכול להיות שהיא גילתה ? ' הוא חשב לעצמו בפחד .
אבל הוא שלל את מחשבותיו . לא לא אין סיכוי בעולם שהיא תגלה.
-
"ידעתי . אולי פשוט אני אוותר על זה וזהו ?" רונן תהה .
רויטל:"השתגעת? זו הזדמנות של פעם בחיים ! כל אחד היה מגיב ככה. תאר לך היו מנתקים אותך מהמערכת שלך . תן להן זמן"
רונן:"הן אפילו לא שאלו לאן אנחנו נוסעים, כנראה שנמשיך כרגיל כאן. בארץ" הוא אמר באכזבה .
רויטל:" רונן אל תתיאש כל כך מהר . אתה תראה, אני אעזור אניגם חלק מהמאבק ואנחנו נדבר איתן אחר כך שהן יחזרו ויהיו רגועות. אל תיקח את זה יותר מדי קשה , זו סך הכל הצגה קטנטנה " רויטל אמרה בביטחון .
-
היא ידעה למי להתקשר .
הטלפון צלצל והוא ענה ..
...:"עומרי? זה אתה?"
עומרי:"כן מי זאת? שני?"
שני:" כן.. תגיד ישלך חומר?"
עומרי:"חומר? את? את בטוחה שאת יודעת מה זה?
שני:"כן אני יודעת מה זה. אתה יכול להביא ?"
עומרי:"רגע אבל.. אבל , לא זאת .. זאת את אני לא מאמין . גם.. גם את לוקחת?"
שני:"רק כשצריך. אז אתה יכול או לא?"
עומרי:" בטח . כמה את צריכה ?"
שני:"תביא 2 ראשים . ניפגש עוד 10 דקות בגן ליד הפיצוציה של קובי"
עומרי:"בטח . ביי מאמי "
היא ידעה שהיא עושה טעות .
אבל היא פשוט רצתה לברוח , לברוח מעצמה, מאוהד , מהחיים , מהכל .
-
פרק קצר , כי אני צריכה לסיים אני ממהרת . תהיה לו עריכה לא לדאוג .
ביי 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: