"אני לא זמין, אני לא פנוי" מזמר האיש שבא להכניס מוטיבציה בקהל של יאיר לפיד לפני התכנית. הקהל דווקא כן זמין, ומאוד פנוי. עשרות ילדים הגיעו לתכנית , תלמידי בית ספר שבאו לראות ולהראות. לראות את איילת זורר, רפי גינת וכמובן את יאיר לפיד, ובעזרת אלוהים והצלם הם אולי יקבלו את הזכות להראות שנייה או שתיים בטלוויזיה, ככה התחילו כל הגדולים.

הילדים האלה עשו שיעורי בית בבחירת זוויות מצלמה, וביישוב סכסוכים על רקע מקומות ישיבה. כל הקהל כבר תפס את מקומו, כשכמה בנות הקימו להן מאחז בלתי חוקי במדרגות. המאבטח במקום, ממש לא זמין ובטח שלא פנויי למשחקי כוח עם הקהל  ניגש לפנות את הבנות. חלקן מתלוננות, טוענות שהן שם כי אין להן מקום אחר. המאבטח מטר ושמונים אורך, מקרר לרוחב, אוזנייה באוזן לא מתכוון להתפשר. הבנות האלה מסכנות את בטחון אולפני הרצליה, כך אמרו לו באזנייה.

 באצבעו הוא מסמן להן היכן מקומות הישיבה הזמניים שלהן. אחת  אחת הן מתפנות בהסכמה, כל אחת למקום אחר, מקבלות את מרותה של הרשות המבצעת. רק שש מהן נשארו על המדרגות, לא מתוך אידיאולוגיה, פשוט לא נשארו מקומות פנויים.

השידור החל, המשחק "המפיק אמר למחוא כפיים" יצא לדרך וכולם מוחאים, המפיק אמר להפסיק וכולם מפסיקים. אחת הבנות מהשורה הלפני אחרונה, החליטה שאם המצלמה לא תבוא לנינט טייב, נינט טייב תבוא אל המצלמה, וניסתה להסב את תשומת ליבו של הצלם כשצחקה בקול רם בזמן שיאיר ראיין את יעקב אגמון על  תלאותיו בגין הטרדה מינית שהואשם בה.

המאבטח הבחין במפרת החוק הקטנה, פתח את תא ההקפאה ונתן בה מבט אזהרה. הצוחקת הבחינה בו אך המשיכה בשלה. המקרר מתחיל בנוהל השתקת צחוק שלא במקום, ומעלה את האצבע לשפתיו המכווצות , הצוחקת בשלה, לא נכנעת, המקרר עובר מסימן השתקה לסימן אזהרה לפני נקיטת אמצעי הלשנה למפיק, הצחוק הפסיק , המאבטח הוכיח לאומה שהוא שולט בעניינים. לילדה נותר רק להתפלל שהצלם יקבל אותה כמו שהיא, בלי הצחוק.

הצלם לא הגשים את חלומותיה, השידור תם.

ילדת הצחוק ירדה במדרגות חפוית ראש לכיוון היציאה. חברותיה שניסו להמתיק לה את החוויה, הציעו לה להצטלם איתן על הבמה ליד השלט של התכנית. הילדה הביטה בפחד במאבטח שהספיק כבר להפשיר. אם וויטני יוסטון לא תגיע אל שומר הראש, שומר הראש יגיע אליה. המאבטח המופשר הציע עם חיוך על שפתיו לצלם אותן.

טקס השלום הסתיים בצחוק של המאבטח ובצחוק אמיתי של ילדת הצחוק. אחרי שכולם הלכו הוא נשאר לצורך סריקה, למקרה שמישהו שכח את הסלולארי חס וחלילה, כי הקהל הזה חייב להיות זמין בשביל שיידעו שהוא פנוי.

לאחר המבט במציאות שגולחה של ידי תוכנת העריכה, בחירות הצלמים וההפקה, נראה כי חשוב למשחק הזה שאותן ילדות ימשיכו לסגוד לסלבריטאות בצורה עיוורת. מצד אחד, הן מאפשרות את הכפיים המזויפות ואת הצחוק המזויף ואת כל הדברים המזויפים שהכרחיים למשחק. מצד שני, ללא קיומן לא נוכל להגדיר את העמוקים דרך הרדודים. לא נוכל להשתמש בהן כדי לסמן את תהומות התרבות אליהן ירדנו.

אני מאמין ללפיד שהוא חרד לתרבות הגוססת שלנו ולחינוך ילדינו, אך אני לא מאמין שהוא עצמו עיוור מכדי לראות שהוא מנסר בביקורתו את הענף עליו הוא יושב ואת העץ שמניב לו פירות.

זוהר ארגוב, שהפנים את גופמן וקדם ללפיד שר שיר על הנושא הזה ממש.