כימיה מזורז זו תחרות אחת גדולה. משהו מטורף.
איך שאתה מספיק לפתור את התרגיל ואף אחד עוד לא עשה את זה לפניך, ואתה מהלך ללוח בביטחון ובגאווה, אתה מרגיש את מבטי הקנאה והיריבות הננעצים בך. מבטים של אנשים שכביכול היו חברים שלך, לפני שהשתחרר להם בורג במוח והם השתנו, ועכשיו הם רק מחכים לזמן בו תבצע טעות. וכאשר זו מתרחשת, הם בזים לך ביחד ומלגלגים, מנסים להראות מי שולט פה. וכשלא הולך לך במבחן, או הולך קצת פחות טוב, ואתה מקבל ציון שהוא כביכול טוב בפני עצמו אך נמוך מהציונים של השאר, אתה מרגיש צריבה כזו, תבוסתנות.
פרפקציוניזם דפוק.
זה בטח נשמע מופרז בצורה מטורפת...
ואני מסכימה.
זה אכן ככה.
אותם אנשים שפעם היו חברים שלך... עכשיו אחד מהם מנסה להראות כמה הוא גבר, השני מנסה לחוש רוסי (למרות שהוא ממש לא) וזאת רק כדי לא להיבדל מהחברה שהוא נמצא בה. והאחר תמיד היה כפוי טובה במידה מסוימת, אז ממנו לא אכפת לי. מה קרה לכם? נדפק לכם המוח? אולי אני השתניתי. יכול להיות בהחלט, כולנו. אבל איפה הזמנים שבהם היינו מסובבים ביחד והייתי מרגישה חופשיה לצחוק איתכם, לשפוך את הלב, ובאמת באמת לנהל איתכם שיחות כנות שלא מסתכמות בלהראות מי מבינינו חכם, חזק או טוב יותר?
ובלי קשר לזה...
אני כל כך הולכת לחרוש, ללמוד, לקרוע את התחת, ולנצח בכימיאדה!
שישי שעבר היה מקסים.
שישישוורצמן :)
סושי, רביולי, שיחות בנות, פן ואיפור.
זה מה ש(בערך) הלך שם:
אני, חולטת את הפטריות בשביל הרוטב פטריות של הרביולי!
שוורצמן, מציגה לראווה את האורז של הסושי!
סושי עם טונה XD
והנה התוצאות: הסושי הטעיםםםםם שהוגש בלווית המיונז צ'ילי! מממ.
והרביולי, שהיה אפילו יותר טעים ממה שהוא פוטוגני!
מחר אימון חוף!!!!!!! כמה שחיכיתי לו! כל שנה אימון החוף טומן בו היכרויות חדשות, למידה של דברים חדשים, ובעיקר בילוי זמן עם האנשים שאני אוהבת, תוך כדי שאני עושה את מה שאני אוהבת. ובים! מקווה שג'יימי לא תידפק.
אתמול היה אימון אדיר, האימון שהכי נהניתי בו מתחילת השנה.
הכנתי עוגיות שוקולד צ'יפס לאימון חוף
אני הולכת להתארגן לאימון, בתקווה שהפעם אני אגיע לפני ולא בול בדקה ה90, וגם בתקווה שהפעם, בניגוד לרוב האימונים האחרונים עם ערן, אני לא אצא בהרגשה שאיכזבתי אותו.
שיהיה ערב טוב ושבוע מצויין!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
