כל אימון חוף שנתי טומן בחובו התחברויות חדשות, אתגרים חדשים...
אימון החוף הראשון שלי היה הכי חווייתי. באתי לשם נטולת ציפיות, ולא ידעתי מה הולך להיות. זו הייתה הפעם הראשונה שהכרתי את ליאור ואז, בפעם הראשונה, הרגשתי איך זה להיות חלק מהמשפחה הזו. לפני שנתיים הייתי בקבוצה שמאוד איתגרה אותי, מאחר והייתי הירוקה הכמעט יחידה בקבוצה של כחולות שני פסים. האימון הראשון היה קשה נורא. ישר הגעתי, ובום- קרבות. אבל במשך השנה הזו למדתי לאהוב קרבות והתפתחתי המון.
אימון החוף בשנה שעברה... בכלל, שנה שעברה הייתה שנה מצויינת. אמנם כל הכחולות שני פסים עברו לקבוצה הבאה, אבל נשארנו כמה חבר'ה בוגרים בקבוצה, כמו באסל, מאור ועדן. השנה הזו נורא גיבשה אותנו, ובכלל, כמעט מכל האימונים יצאתי עם חיוך והרגשה שאני שלמה עם עצמי, שנתתי 100% מעצמי. התחרות הייתה סיכום הולם ומדהים לשנה הזו- כי נתתי את כל מה שהיה בי, וכך גם הגאשקו- ובשניהם נורא התחברתי לאנשים.
בשנה הזו הכל פתוח. אולי ערן יעביר אותי קבוצה כפי שהוא אמר שיעשה, אבל אם לא... אז כנראה שזה לטובה. בכל אופן... אני לא אוותר על זה למרות הלחץ השנה, ואתן את כולי באימונים. אנשים יכולים לזלזל בי, אבל לפחות אני אשתדל.
אז... מה היה באימון חוף?
בהתחלה, כשהגעתי למכון ברגל אחרי שפיספסתי את האוטובוס, פגשתי את כולם, ואז עלינו על האוטובוס.
התיישבנו מאחור, והרגשתי קצת זרה בקרב כל הגנגסטרים שם, אבל זה היה נורא נחמד ומשעשע.
ואז הגענו.
אותו חוף שהזכיר לי נשכחות נפלאות.
שמנו את התיקים שלנו ורצנו לראות אנשים שלא ראינו המון זמן והתגעגעתי אליהם מאוד.
טל החמוד והחיבוק המייבש שלו, עטיוש הטריפולטאי, ושקדי המקסים שתמיד מעלה חיוך.
הסתדרנו במעגל, והפעם, כשישבנו ועשינו את המדיטציה שלפני, הייתי עם הגב לים, והגלים היו נורא מרגיעים ומקסימים.
אמרתי לעצמי שאני אתן 100% מעצמי, אבל איך שהתחיל הקיהון התחילו גם כאבי הברכיים... אבל התגברתי עליהם..
בכל זאת, אימון חוף יש רק פעם בשנה!
אחר כך היה איפון קומיטה. היה קצת מסובך לעשות אותו כי עם כל בעיטה עף זרם של חול לפנים, אבל למרות החול והסימנים הכחולים החדשים שבאו בעקבות זה, היה מגניב.
בקאטות שהצגנו התחרבשו לי לגמרי העמידות, כי ככה זה כשהחול מלא טביעות רגליים (או שזה סתם תירוץ שאני מנסה להמציא).
הכושר היה מגניב נורא, כי ספרינטים, כשהם במידה, זה דבר שאני נורא אוהבת, ובחול זה בכלל היסטרי. ובמיוחד כשאני ביחד עם ג'וש ודולי.
ואז עשינו תמונה קבוצתית והלכנו לעשות את מה שמצפים לו בכל אימון חוף: להצטלם עם כל החבר'ה, לעשות בעיטות באוויר ולחוש מגניבים
Click on people's faces in the photo to tag them.
סער, דולב ואני.
התמונה המסורתית שלנו :)
עם דנוש המקסימה. ממחישות את כמות החול שעף עם כל בעיטה.
אהובי ליבי. דולב, שקד, דנה ועדן.
אני.
Forever trust in who we are No nothing else matters...
אחר כך באוטובוס אכלנו את עוגיות השוקולד צ'יפס שלי, שהוגנבו לאוטובוס בהצלחה בזכות עדן זה היה טוב.
בקיצור...
היה אימון מעולה ובלתי נשכח!
שיהיה שבוע מעולה.
ו...נ.ב.
הפרפקציוניזם הדפוק שלי מרקיע שחקים.
החל מלהתבאס שקיבלתי 96, ועד ללא להתכתב עם אנשים שאני אוהבת מחשש שלא יהיה על מה לדבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
