Make a memory

וואו.

כל אימון חוף שנתי טומן בחובו התחברויות חדשות, אתגרים חדשים...

אימון החוף הראשון שלי היה הכי חווייתי. באתי לשם נטולת ציפיות, ולא ידעתי מה הולך להיות. זו הייתה הפעם הראשונה שהכרתי את ליאור ואז, בפעם הראשונה, הרגשתי איך זה להיות חלק מהמשפחה הזו. לפני שנתיים הייתי בקבוצה שמאוד איתגרה אותי, מאחר והייתי הירוקה הכמעט יחידה בקבוצה של כחולות שני פסים. האימון הראשון היה קשה נורא. ישר הגעתי, ובום- קרבות. אבל במשך השנה הזו למדתי לאהוב קרבות והתפתחתי המון.

אימון החוף בשנה שעברה... בכלל, שנה שעברה הייתה שנה מצויינת. אמנם כל הכחולות שני פסים עברו לקבוצה הבאה, אבל נשארנו כמה חבר'ה בוגרים בקבוצה, כמו באסל, מאור ועדן. השנה הזו נורא גיבשה אותנו, ובכלל, כמעט מכל האימונים יצאתי עם חיוך והרגשה שאני שלמה עם עצמי, שנתתי 100% מעצמי. התחרות הייתה סיכום הולם ומדהים לשנה הזו- כי נתתי את כל מה שהיה בי, וכך גם הגאשקו- ובשניהם נורא התחברתי לאנשים.

בשנה הזו הכל פתוח. אולי ערן יעביר אותי קבוצה כפי שהוא אמר שיעשה, אבל אם לא... אז כנראה שזה לטובה. בכל אופן... אני לא אוותר על זה למרות הלחץ השנה, ואתן את כולי באימונים. אנשים יכולים לזלזל בי, אבל לפחות אני אשתדל.

אז... מה היה באימון חוף?

בהתחלה, כשהגעתי למכון ברגל אחרי שפיספסתי את האוטובוס, פגשתי את כולם, ואז עלינו על האוטובוס.

התיישבנו מאחור, והרגשתי קצת זרה בקרב כל הגנגסטרים שם, אבל זה היה נורא נחמד ומשעשע.

ואז הגענו.

אותו חוף שהזכיר לי נשכחות נפלאות.

שמנו את התיקים שלנו ורצנו לראות אנשים שלא ראינו המון זמן והתגעגעתי אליהם מאוד.

טל החמוד והחיבוק המייבש שלו, עטיוש הטריפולטאי, ושקדי המקסים שתמיד מעלה חיוך.

הסתדרנו במעגל, והפעם, כשישבנו ועשינו את המדיטציה שלפני, הייתי עם הגב לים, והגלים היו נורא מרגיעים ומקסימים.

אמרתי לעצמי שאני אתן 100% מעצמי, אבל איך שהתחיל הקיהון התחילו גם כאבי הברכיים... אבל התגברתי עליהם..

בכל זאת, אימון חוף יש רק פעם בשנה!

אחר כך היה איפון קומיטה. היה קצת מסובך לעשות אותו כי עם כל בעיטה עף זרם של חול לפנים, אבל למרות החול והסימנים הכחולים החדשים שבאו בעקבות זה, היה מגניב.

בקאטות שהצגנו התחרבשו לי לגמרי העמידות, כי ככה זה כשהחול מלא טביעות רגליים (או שזה סתם תירוץ שאני מנסה להמציא).

הכושר היה מגניב נורא, כי ספרינטים, כשהם במידה, זה דבר שאני נורא אוהבת, ובחול זה בכלל היסטרי. ובמיוחד כשאני ביחד עם ג'וש ודולי.

ואז עשינו תמונה קבוצתית והלכנו לעשות את מה שמצפים לו בכל אימון חוף: להצטלם עם כל החבר'ה, לעשות בעיטות באוויר ולחוש מגניבים

   

סער, דולב ואני.

‫

התמונה המסורתית שלנו :)

עם דנוש המקסימה. ממחישות את כמות החול שעף עם כל בעיטה.

אהובי ליבי. דולב, שקד, דנה ועדן.

אני.

Forever trust in who we are
No nothing else matters...

אחר כך באוטובוס אכלנו את עוגיות השוקולד צ'יפס שלי, שהוגנבו לאוטובוס בהצלחה בזכות עדן זה היה טוב.

בקיצור...

היה אימון מעולה ובלתי נשכח!

שיהיה שבוע מעולה.

ו...נ.ב.

הפרפקציוניזם הדפוק שלי מרקיע שחקים.

החל מלהתבאס שקיבלתי 96, ועד ללא להתכתב עם אנשים שאני אוהבת מחשש שלא יהיה על מה לדבר.

אגב, החלטתי לנתק קשר. הוא לא ידרוך עליי.

כימיה מזורז זו תחרות אחת גדולה. משהו מטורף.

איך שאתה מספיק לפתור את התרגיל ואף אחד עוד לא עשה את זה לפניך, ואתה מהלך ללוח בביטחון ובגאווה, אתה מרגיש את מבטי הקנאה והיריבות הננעצים בך. מבטים של אנשים שכביכול היו חברים שלך, לפני שהשתחרר להם בורג במוח והם השתנו, ועכשיו הם רק מחכים לזמן בו תבצע טעות. וכאשר זו מתרחשת, הם בזים לך ביחד ומלגלגים, מנסים להראות מי שולט פה. וכשלא הולך לך במבחן, או הולך קצת פחות טוב, ואתה מקבל ציון שהוא כביכול טוב בפני עצמו אך נמוך מהציונים של השאר, אתה מרגיש צריבה כזו, תבוסתנות.

פרפקציוניזם דפוק.

זה בטח נשמע מופרז בצורה מטורפת...

ואני מסכימה.

זה אכן ככה.

אותם אנשים שפעם היו חברים שלך... עכשיו אחד מהם מנסה להראות כמה הוא גבר, השני מנסה לחוש רוסי (למרות שהוא ממש לא) וזאת רק כדי לא להיבדל מהחברה שהוא נמצא בה. והאחר תמיד היה כפוי טובה במידה מסוימת, אז ממנו לא אכפת לי. מה קרה לכם? נדפק לכם המוח? אולי אני השתניתי. יכול להיות בהחלט, כולנו. אבל איפה הזמנים שבהם היינו מסובבים ביחד והייתי מרגישה חופשיה לצחוק איתכם, לשפוך את הלב, ובאמת באמת לנהל איתכם שיחות כנות שלא מסתכמות בלהראות מי מבינינו חכם, חזק או טוב יותר?

ובלי קשר לזה...

אני כל כך הולכת לחרוש, ללמוד, לקרוע את התחת, ולנצח בכימיאדה!

שישי שעבר היה מקסים.

שישישוורצמן :)

סושי, רביולי, שיחות בנות, פן ואיפור.

זה מה ש(בערך) הלך שם:

סושי עם טונה XD

והנה התוצאות: הסושי הטעיםםםםם שהוגש בלווית המיונז צ'ילי! מממ.

הכנתי עוגיות שוקולד צ'יפס לאימון חוף

מה קורה? נו באמת.

או שאני בן אדם רע בצורה יוצאת דופן, או שאנשים מסביבי קצת איבדו את הצפון.

מה יש לכולם ממני? מה עשיתי? לא רציתי לפגוע באף אחד ועכשיו נראה כאילו הצרות באות בצרורות.

מצד שני, לא עשיתי לאף אחד שום דבר רע.

אז זין על כולם.

ההורוסקופ שלי:

למרות כל ההצלחות שאתם יכולים לזקוף לזכותכם, אתם חווים תחושה של משבר. מומלץ לקיים "שיחת נפש" עם מי שמהווה לדעתם את מקור הבעיה. אם הדבר לא יועיל- בוודאי לא יזיק. אל תדרשו שום דבר- פשוט תשמעו ותקשיבו מה יש לצד השני לומר בתגובה.

השלמה נומרולוגית לתחזית אסטרולוגית: צאו בהצהרת עצמאות, שלא מעמדת התנצלות ופשוט תמשיכו לעשות את מה שאתם רוצים ומבינים שהוא הכי טוב בשבילכם. בתחום הרומנטי- זה הזמן להשקיע יותר תשומת לב לצד השני שלכם.

היום אני אצל שוורצמן, אני מקווה מאוד.

השבוע הייתה לנו גיחה. היה ממש מגניב, הא''ש לילה יצא נורא מוצלח, המסלול היה כיף והפסטה יצאה מעולה.

הייתי מעלה יותר תמונות אם הייתי קצת יותר שלמה עכשיו.

אבל השאר יגיעו מתישהו.

תחילתה של עונה טובה יותר

סופשבוע טוב.