תקופה מעצבנת
הכל בסדר אבל הכל לא בסדר
נמאס לריב עם ההורים
הכל לא באמת רע אבל בפנים יש הרגשת ריקבון
משהו לא מסתדר כמו שצריך
תמיד יש מועקות כאלה שלא יעזבו אותי
מתי אני אתחיל להרגיש טוב באמת עם עצמי ועם החיים שלי
אם רק הייתי יכולה לקחת פססק זמן לנוח קצת לחשוב
הזמן טס לי מהר מדי אין זמן לחרטות המחשבות רצות
ולא מרפות יש לך את הכול אבל תמיד יהיה חלל חסר
יש לי יותר מידי מצבי רוח אני לא יודעת מה נסגר איתי
נמאס לי להתעצבן מכל דבר קטן
בא לי שלווה עצמית כזו שקצת לא יהיה לי אכפת מהאחרים
שאני ארגיש טוב ואשלים עם עצמי.
***פוסט בשביל עצמי לפרוק אל תתיחסו אלי אני מטומטמת...
ועכשיו שיר של Guns שאני ממש ממש אוהבת :
Mama take this badge from me I can't use it anymore It's getting dark too dark to see Feels like I'm knockin' on heaven's door Knock-knock-knockin' on heaven's door Knock-knock-knockin' on heaven's door Knock-knock-knockin' on heaven's door Knock-knock-knockin' on heaven's door
מחר מתחילים ב-10 הייתי נשארת בבית אבל רבתי עם אימא ואין לי כוח אליה
רבתי עם האישה הכי חשובה לי הכי אהובה עלי נמאס לי אימא תעזבי אותי
כל מילה שהיא רק תגיד יכולה לפגוע בי הכי שבעולם כי כשמישהו שאתה
אוהב פוגע בך אז אתה מיחס לזה הכי הרבה חשיבות כי אכפת לך ממנו
נקווה שמחר נשלים כי נמאס לי לבכות
מחר יהיה יותר טוב. I'm Sure
גוד נייט אבריבודי
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
