זה תופס אותי מהר מידי,אני מנסה להשתחרר מזה
אולי כשאני אצא היום אני ארגיש יותר טוב.
ככה היא העצבות ברגע שהיא תופסת אותך היא לא מרפה.
אני מנסה שלא לחשוב עליו
בהתחלה זה היה כל כך פשוט הייתה לי מטרה
עכשיו המטרה שלי נמצאת בראשי ,איתו.
והוא לא מצלצל.
כל הזמן הזה וכלום.
אני אבק.
הפכתי מלהיות אישה מלאת חיים לאישה מלאת עצבות.
אני לא יודעת למה זה מטריד אותי העובדה שהוא לא מתקשר לברר מה איתי.
הוא תמיד היה כזה
אבל עכשיו...עכשיו כשהוא יודע בוודאות שזה רציני שהפעם אני לא חוזרת
הוא לא מתקשר לנסות אפילו.
זה אבוד.
אולי היום כשאצא ארגיש יותר טוב.
ואולי לא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
