יום ראשון יום הולדת.

ואני מתה מפחד.

לא מהגיל, 18, או מהדברים שבאים איתו.

אני פוחדת מעצמי.

אני פוחדת להתאכזב.

אני לא מצפה לשום דבר, אני רק רוצה את ה מסעדה האהובה שלי עם החברים המדהימים שלי.

אני לא רוצה ארוחה ענקית ביום שבת, מלא חיוכים מזוייפים ושצביעות חוגגת.

בפעם הראשונה בחיים שלי - אני רוצה אמת.

וזהו.

עוד פחות משבוע אני יהיה בת 18. עצמאית.

וזה יהיה הזמן להגיד את הכל.

כל האמת - ורק האמת.

בין אם זה על חברים מהעבר, או חברים מההווה.

אני לא יודעת אם זה יפגע, ואני גם לא יודעת מה זה יגרום.

עד עכשיו פעלתי לפי החששות שלי מהתוצאות של הדברים שאני עושה.

No more.

נמאס לי לחשוב על התוצאות, נמאס לי להסתיר ונמאס לי לשקר.

בשבילי, 18 זה חיים חדשים.

אני יאבד את חלק מהחברים שלי, אני התחבר עם אנשים חדשים.

אבל העיקר לסגור את המעגל.

המעגל של היסודי, החטיבה והתיכון.

אני לא עושה את זה בשביל אף אחד, אלא רק בשבילי.

פעם אחת - רק אני.

כי זה יהיה היום שלי, המציאות שלי, וההתמודדות שלי.

עוד פחות משבוע, ביום ראשון, אני יהיה בת 18.