אֶחָד הַפִּצּוּיִם בָּחַיִּים הוּא שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲזֹר לְאַחֵר בְּלִי לַעֲזֹר לְעַצְמוֹ.

החדר שקט, ההורים ישנים אחרי יום עבודה ארוך. אחותי ואחי בדאבל דייט

ואני, נשארת לבד. אין לי מה לעשות בבית חוץ מלהקפיץ שוב ושוב את הפוסט.

אבל נמאס לי מפוסט הקודם. החלטתי לעשות אח חדש. "איזה פוסט כדאי לעשות?" חשבתי לעצמי

בעודי מגלגלת את העכבר על גבי התגובות של הפוסטים הקודמים.

כמה תגובות מעודדות,קצת יותר תגובות שאוסרות וכמה תגובות שחושבות שזה צומי.

אז לכל אלה שחושבים כך- הפוסט הזה הוא בשבילכם.

בתמונות האיכות מאדמאד גרועה,כי זאת מצלמת אינטרנט..

המצלמה בפלא נשברה וחוץ ממצלמה של שנות העשרים של ההורים שלי אין לי מצלמה.

בחודש זה אני ארשם לתחרות אינטרי8ינג בתקווה להשיג לפחות 50 שקל(גג 100) בשביל המצלמה.

~

איו איו איו. [לכל אלה שחושבים שאלה אותם מכנסיים מהתמונות הראשונות שלי בבלוג,אז הם לא חחח]

[וכן יש לי פופיק  XD]
11/06 -  

הפך ל... ->>

01/07

ירכיים -

 [הרמתי את המכנס ברגל את,בשביל שתראו את הלמעלה]

שמנה? הוו יאא !

אני מודה לכם על התגובות המעודדות שלכם, וגם על התגובות של האמא השניה שלי. כןכן.

אני לא מתעצבנת וזה לא היה משפט שהכוונה שלו הייתה להעליב, אלה ההפך.

אני שמחה- שאפילו שאנחנולא מכירים - אתם דואגים לי. תודה.

הלכתי להליכה של 7 קילומטר עכשיו עם האמפי ומצב רוח מרומם.

נשבה עליי רוח חזקה,וחייכתי. הלכתי על יד הים ופשוט.. נהנתי. לא רציתי להפסיק. זה היה כ"כ מדהים.

השעות הכייפות של העיר שלי, הם שעות הערב-לילה.

אבל אז אמא שלי התחילה לצעוק עליי מה אני עושה בחוץ בשעה כזאת אז חזרתי.

אנ אצא מחר, ואחרי מחר, ואחריי אחריי אחריי מחר - ואני אהיה שמחה.

הגברת השמנה. שרזתה..קצת.