טס שלי

היום טס מרגישה קצת יותר בסדר , עכשיו קניתי לה פסטרמה , המוכרת היתה ממש נחמדה, אמרתי לה שזה עבור כלבה מאוד חולה והיא פתחה לי אריזה חדשה וטרייה, נקווה שהיום יהיה יום טוב

אוי, אני ממש שבורה, אתמול היה שיפור קל במצב של טס , באמת קיוויתי שהיא קצת מתייצבת במצבה, היא אומנם שילשלה אבל הראתה סימני חיים, היום הוטרינר ביקש ליראות אותה אחרי הצהריים, מהשעה 12:00 עד 16:00 היא ישנה , קיוויתי שזה קצת עוזר לה , אבל כשהערתי אותה , היה לה ממש עד בלתי אפשרי לקום , בכל זאת הצלחתי להקים אותה וירדנו את המדרגות , למטה ברחוב היא כבר קרסה , היא פשוט שכבה על הכביש ולא יכלה להתרומם , עצרתי מכונית ובחור ממש נחמד עזר לי והרים אותה לרכב, אצל הוטרינר היא החלה לזוז ובשלב מסויים נכנסה להתקף קטן, זה היה נורא , הוטרינר שלי אמר שאין תיקווה, שעדיף להרדים אותה לפני שהיא תסבול יותר , הרגשתי כל כך אפורה , כאילו הנפש שלי תמות איתה, דיברנו על איך ומתי, והוא אמר שאנחנו צריכים להיות שלמים עם זה, בבקשה , שמשהוא יגיד לי איך אפשר להיות שלם עם זה שאתה מרדים את החיה שלך , שאתה רואה אותה גוססת , מצד אחד היא כן אוכלת קצת , למרות ירידה משמעותית במשקל וזה סימן שהיא עדין איתנו , אבל מצד שני טס המדהימה שלנו , החכמה והמתפנקת כבר מזמן לא איתנו , זה כאילו שבהתקף הראשון לפני חודש וחצי הנשמה של טס מתה ורק הגוף נשאר , וגם הוא בוגד בה , נכון תגידו לי שעדיף שהיא לא תסבול , שהיא תלך בכבוד , אבל הלב , הלב מסרב להיפרד, היא כל כך חלשה, ואני נקרעת מלראות אותה כך , היום שחזרתי מהוטרינר נכנסתי לאתרים של בתי קברות לחיות, יש מקום כל כך יפה ליד פ"ת , אני מאמינה שכשיגיע הרגע שטס כבר לא תהיה איתנו מגיע להיקבר במקום שמכבד אותה , הראש מבין , זה הלב שלא יכול להרפות