אני שונאת את זה שאינך איתי

אני שונאת כל רגע שאינך לצידי.

אני שונאת את זה שאני תמיד מתאהבת באסור,

אני שונאת את זה שאתה מתקשר

אני שונאת את השפתיים שלך,

אני שונאת את השיער שלך

אני שונאת את הרגעים שאתה גורם לי לשכוח את כמות הפגיעה העצומה בשניה קטנה,
ושונאת שאתה עושה את זה בלי שום כוונה.

אני שונאת את העובדה שאתה יודע שאני כל כך חלשה איתך,
ואת כל אותם הרגעים האינטימיים שאתה משאיר אותי חסרת הגנה ממך.
אני שונאת שאתה אומר לי שאתה מצטער אחרי שאנחנו רבים.

אני שונאת את זה שאתה שוכב איתי ואחרי שאתה גומר אתה לא שם עלי.

אני שונאת שאני חושבת עלייך כל שנייה וכל דקה,
אני שונאת שכשאני עצבנית עלייך אתה רק מחייך ואני נמסה,
ושונאת שלפעמים במקום לתת לך סטירה אני נותנת לך נשיקה.

אני שונאת את הדרך בה אתה גורם לי להאמין באשליות,
אפילו אם הן מטומטמות ובכלל לא מציאותיות.
אבל הכי הכי אני שונאת לדעת שאתה הדברשאני הכי אוהבת בעולם ולדעת שאצלך אני אפילו לא מתקרבת לראש הרשימה.

אני לא יכולה יותר.

 אני שונאת אותו. אני שונאת את עצמי, שונאת את החיים שלי. אני לא רוצה לצאת לבלות כי זה אומר שאני אראה אותו שם.

אני שונאת שאתה פוגע בלי אפילו בלי למצמץ.

אני לא יכולה יותר אני צריכה להיגמל ממך אי אפשר ככה אני לא יכולה לפתח קשר נורמלי בלי שאני אשווה אותו אליך,או שלא נדבר בכלל על לשכב עם מישהו אחר אתה הורס לי תחיים פשוט צא ממני ותן לי לחיות.